כא וַיְצַ֤ו הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־כָּל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר עֲשׂ֣וּ פֶ֔סַח לַֽה֖' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּכָּת֕וּב עַ֛ל סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃ כב כִּ֣י לֹ֤א נַֽעֲשָׂה֙ כַּפֶּ֣סַח הַזֶּ֔ה מִימֵי֙ הַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָֽׁפְט֖וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֗ל יְמֵ֛י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וּמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ כג כִּ֗י אִם־בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ נַֽעֲשָׂ֞ה הַפֶּ֧סַח הַזֶּ֛ה לַֽה֖' בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ כד וְגַ֣ם אֶת־הָֽאֹב֣וֹת וְאֶת־הַ֠יִּדְּעֹנִים וְאֶת־הַתְּרָפִ֨ים וְאֶת־הַגִּלֻּלִ֜ים וְאֵ֣ת כָּל־הַשִּׁקֻּצִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִרְאוּ֙ בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בִּעֵ֖ר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ לְ֠מַעַן הָקִ֞ים אֶת־דִּבְרֵ֤י הַתּוֹרָה֙ הַכְּתֻבִ֣ים עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר מָצָ֛א חִלְקִיָּ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בֵּ֥ית הֽ'׃ כה וְכָמֹהוּ֩ לֹֽא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־ה֙' בְּכָל־לְבָב֤וֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכָל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַֽחֲרָ֖יו לֹא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃ כו אַ֣ךְ ׀ לֹא־שָׁ֣ב ה֗' מֵֽחֲר֤וֹן אַפּוֹ֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁר־חָרָ֥ה אַפּ֖וֹ בִּֽיהוּדָ֑ה עַ֚ל כָּל־הַכְּעָסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִכְעִיס֖וֹ מְנַשֶּֽׁה׃ כז וַיֹּ֣אמֶר ה֗' גַּ֤ם אֶת־יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י כַּֽאֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וּ֠מָאַסְתִּי אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר־בָּחַ֨רְתִּי֙ אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאֶ֨ת־הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי יִֽהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃ כח וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹֽאשִׁיָּ֖הוּ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ כט בְּיָמָ֡יו עָלָה֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם עַל־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר עַל־נְהַר־פְּרָ֑ת וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֨הוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיְמִיתֵ֨הוּ֙ בִּמְגִדּ֔וֹ כִּרְאֹת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ ל וַיַּרְכִּבֻ֨הוּ עֲבָדָ֥יו מֵת֙ מִמְּגִדּ֔וֹ וַיְבִאֻ֨הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בִּקְבֻֽרָת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח עַם־הָאָ֗רֶץ אֶת־יְהֽוֹאָחָז֙ בֶּן־יֹ֣אשִׁיָּ֔הוּ וַיִּמְשְׁח֥וּ אֹת֛וֹ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ תַּ֥חַת אָבִֽיו׃
֍֍֍
(כא) אחרי שביער יאשיהו את הבמות והעבודה זרה, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה, כי גם הפסח שנעשה במצרים היה עיקר עניינו לבטל אצל ישראל את תועבת מצרים, שעבדו לטלה.
(כב) כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה, שביערו בו את כל הבמות והעבודה זרה, מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, והיינו מימי שמואל הנביא, שבימיו חזרו כל ישראל בתשובה, וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה.
(כג) כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם.
(כד) וְגַם אֶת הָאֹבוֹת, וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים, וְאֶת הַתְּרָפִים, וְאֶת הַגִּלֻּלִים, וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ, לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית ה'.
(כה) וְכָמֹהוּ – כמו יאשיהו לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ, כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ ואף שנאמרה לשון זו לגבי חזקיה מלך יהודה, שם המדובר הוא לענין הבטחון בה', וכאן המדובר הוא לענין התשובה, ואף שיאשיהו עצמו לא חטא, החזיר הוא את כל ישראל בתשובה].
(כו) אַךְ לֹא שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה, ואף שעשה מנשה תשובה על חטא עבודה זרה, לא שב משאר החטאים, וגם בדורו של יאשיהו, אחרי שבאותה שנה החזירם יאשיהו בתשובה, חזרו וחטאו בסתר.
(כז) וַיֹּאמֶר ה', גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, אֶת יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם.
(כח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(כט) אמנם כיון שהבטיח ה' ליאשיהו שלא יראה את הרעה העתידה לבוא על הארץ, לכן בְּיָמָיו של יאשיהו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ להלחם בו, ואף על פי שלא רצה פרעה להלחם בו אלא במלך אשור, דרש יאשיהו את הפסוק 'וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם' אפילו על חרב של שלום, ולכן רצה למונעו מלעבור בארצו, אמנם פסוק זה נאמר רק בדור שכולם צדיקים, ויאשיהו לא ידע שהעם חוטאים בסתר, ובמלחמה זו נפל יאשיהו, וַיְמִיתֵהוּ פרעה בִּמְגִדּוֹ, כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.
(ל) וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ. וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו, ונהגו בכך שלא כדין, כיון שהיה ראוי להמליך את יהויקים, שהיה אחיו הגדול ממנו בשנתיים.
