ז וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִֽהְיֶ֥ה עַל־הָֽאֶחָ֖ד לְכַלְכֵּֽל׃ ח וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם בֶּן־ח֖וּר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃ ט בֶּן־דֶּ֛קֶר בְּמָקַ֥ץ וּבְשַֽׁעַלְבִ֖ים וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ וְאֵיל֖וֹן בֵּ֥ית חָנָֽן׃ י בֶּן־חֶ֖סֶד בָּֽאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכָל־אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃ יא בֶּן־אֲבִֽינָדָ֖ב כָּל־נָ֣פַת דֹּ֑אר טָפַת֙ בַּת־שְׁלֹמֹ֔ה הָ֥יְתָה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ יב בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־אֲחִיל֔וּד תַּעְנַ֖ךְ וּמְגִדּ֑וֹ וְכָל־בֵּ֣ית שְׁאָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֵ֨צֶל צָֽרְתַ֜נָה מִתַּ֣חַת לְיִזְרְעֶ֗אל מִבֵּ֤ית שְׁאָן֙ עַ֚ד אָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה עַ֖ד מֵעֵ֥בֶר לְיָקְמְעָֽם׃ יג בֶּן־גֶּ֖בֶר בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד ל֡וֹ חַוּ͏ֹת֩ יָאִ֨יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה אֲשֶׁ֣ר בַּגִּלְעָ֗ד ל֚וֹ חֶ֤בֶל אַרְגֹּב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּבָּשָׁ֔ן שִׁשִּׁים֙ עָרִ֣ים גְּדֹל֔וֹת חוֹמָ֖ה וּבְרִ֥יחַ נְחֹֽשֶׁת׃ יד אֲחִֽינָדָ֥ב בֶּן־עִדֹּ֖א מַֽחֲנָֽיְמָה׃ טו אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־בָּֽשְׂמַ֥ת בַּת־שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃ טז בַּֽעֲנָא֙ בֶּן־חוּשָׁ֔י בְּאָשֵׁ֖ר וּבְעָלֽוֹת׃ יז יְהֽוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־פָּר֖וּחַ בְּיִשָּׂשכָֽר׃ יח שִׁמְעִ֥י בֶן־אֵלָ֖א בְּבִנְיָמִֽן׃ יט גֶּ֥בֶר בֶּן־אֻרִ֖י בְּאֶ֣רֶץ גִּלְעָ֑ד אֶ֜רֶץ סִיח֣וֹן ׀ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֗י וְעֹג֙ מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן וּנְצִ֥יב אֶחָ֖ד אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃ כ יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹֽכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃
֍ ֍ ֍
(ז) קודם שיתאר הנביא את גודל שולחן שלמה, הקדים לספר את הנהגתו החכמה של שלמה, שאף על פי שהיו ישראל מכלכלים את הוצאות בית המלכות, עשה זאת שלמה באופן שלא יכבד עליהם העול, וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים – ממונים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל, ועל ידי זה לא היה העול תמידי, אלא היתה הארץ מחולקת לשנים עשר חלקים, ועל כל חלק היה ממונה ניצב אחד, וחודש אחד בשנה היה מוטל עליהם עול זה, ובאחד עשר החודשים הנותרים היו נחים מעבודתם.
(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם של הניצבים, בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם.
(ט) בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ, וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן.
(י) בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת, לוֹ שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר.
(יא) בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר, טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה.
(יב) בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ, וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה, עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמְעָם.
(יג) בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד, לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת.
(יד) אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחֲנָיְמָה.
(טו) אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי, גַּם הוּא לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה.
(טז) בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי בְּאָשֵׁר, וּבְעָלוֹת אשר בארץ יהודה.
(יז) יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָּׂשכָר.
(יח) שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן.
(יט) גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. ומלבד שנים עשר ניצבים אלו, וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ שהיה ממונה על כולם.
(כ) ובאותו זמן של מלכות שלמה היו יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב, והיה להם שפע גדול, שהיו כולם אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים, ולכן לא היה כבד עליהם העול של החזקת בית מלכות שלמה.
