א הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמָךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָֽצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא׃ ב לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹֽא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ׃ ג קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶֽאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃ ד לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתֽוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽלוּ׃
֍֍֍
פרק מב (א) עתה מבאר על מי אמר את כל הנבואה הקודמת, שהוא יתווכח עם הגויים לעתיד לבוא: הֵן הוא עַבְדִּי, שזהו מלך המשיח, ומצד בחירתו בטוב מוכן הוא לנבואה, ועובד את ה' באמונה, עד אשר אֶתְמָךְ בּוֹ – אבטח בו, שלא ישנה את עבודתו ביום מן הימים, ומצד הכנתו הטבעית הרי הוא בְּחִירִי – שבחרתי בו והכנתיו לייעוד גדול זה עוד קודם שנולד, שיהיה ראוי לקבל את האור העליון, ובחרתי בו כי כך רָצְתָה נַפְשִׁי, ועל ידי כך נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו בשפע גדול כל כך, עד שלא השפיע רק על עצמו, אלא מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם – לכל אומות העולם יוֹצִיא.
(ב) וענין נבואתו יהיה שונה משאר הנביאים, כי לֹא יִצְעַק על האנשים, להפחידם בעונשים, וְלֹא יִשָּׂא משל ומליצה להכניס דבריו בלב השומעים, וְלֹא יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ – לא יצטרך לעמוד בחוץ ולהשמיע קולו לאנשים.
(ג) קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר – לא יצטרך להעניש רשעים ההולכים אחר תאוות גופם, שהם משולים לקנה רצוץ, שכח הצומח שבו שבור, וכך כוחות הגוף שלהם מקולקלים, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה – וכן לא יצטרך להעניש את אותם רשעים הטועים במחשבות שכלם, ומשולים לפשתן כהה, כלומר, הפשתן המוכן מטבעו להיות פתילה להדלקת האור, והוכהה אורו, כך כח שכלם המוכן לקבל את אור האמת הוכהה והתקלקל, שני מיני רשעים אלו לא ייענשו ויושמדו על ידו, אלא לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט – כאשר יהיה משפטו מכוון אל האמת האלהית, הרי שלאור משפטו ישובו כולם בתשובה.
(ד) ונותן בו סימנים, להבחין בין משיח האמת לבין משיחי השקר, כי משיח זה לֹא יִכְהֶה – לא יטעה ולא תתקלקל אמונתו בה', וְלֹא יָרוּץ – לא יהא גופו רצוץ ושבור, עַד יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט, כי משפטו והנהגתו הטובים יתפרסמו בכל הארץ, וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵלוּ – ואפילו יושבי האיים הרחוקים ירצו לשמוע את תורתו, ויחכו לו.
