שיעור 255, ספר ירמיהו, פרק מח, יח-כה

יח רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ וּשְׁבִ֣י בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃ יט אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַֽׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃ כ הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְעָ֑קוּ הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃ כא וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵיפָֽעַת׃ כב וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃ כג וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן׃ כד וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָֽרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת׃ כה נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

֍֍ ֍

(יח) רְדִי מִכָּבוֹד – מהכבוד שהיה לך עד עתה, וּשְׁבִי בַצָּמָא – שבי בגלות, ששם תהיי צמאה לטוב שהיה לך קודם לכן, יֹשֶׁבֶת בַּת דִּיבוֹן, כִּי שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ, שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ.

(יט) אֶל דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי, יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר, שעיר זו היתה במדבר ומרוחקת משאר ערי מואב, ושַׁאֲלִי נָס – את הבורח ממואב, וְנִמְלָטָה – או אשה אשר נמלטה משם, אִמְרִי, מַה נִּהְיָתָה, כי בזמן שבא האויב על ערי מואב לא ידעו בערוער מה התרחש שם.

(כ) הֹבִישׁ מוֹאָב, כִּי חַתָּה – כי נשברה ארצם, הֵילִילוּ וּזְעָקוּ, הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן אשר בגבול מואב, כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב.

(כא) וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר – ואחרי שכבשו את המבצרים ונצחו במלחמה, ישבו לשפוט אילו ערים להחריב לגמרי, והחליטו להחריב בארץ המישור את הערים הללו, אֶל חֹלוֹן, וְאֶל יַהְצָה, וְעַל מֵיפָעַת.

(כב) וְעַל דִּיבוֹן, וְעַל נְבוֹ, וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם.

(כג) וְעַל קִרְיָתַיִם, וְעַל בֵּית גָּמוּל, וְעַל בֵּית מְעוֹן.

(כד) וְעַל קְרִיּוֹת, וְעַל בָּצְרָה, וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב, הָרְחֹקוֹת מארנון וְהַקְּרֹבוֹת אליו.

(כה) נִגְדְּעָה קֶרֶן -מלכות] מוֹאָב, וּזְרֹעוֹ -החיל והמבצרים] נִשְׁבָּרָה, נְאֻם ה'.