שיעור 258, ספר ירמיהו, פרק מח, לד-לו

לד) מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֨הַץ֙ נָֽתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֨עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִֽהְיֽוּ׃ לה) וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַֽעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵֽאלֹהָֽיו׃ לו) עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּֽחֲלִלִ֣ים יֶֽהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּֽחֲלִילִ֖ים יֶֽהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃

֍֍ ֍

(לד) מִזַּעֲקַת חֶשְׁבּוֹן, נתנו קולם ונשמע עַד אֶלְעָלֵה ועַד יַהַץ, וכן נָתְנוּ קוֹלָם בזעקה שנשמעה מִצֹּעַר עַד חֹרֹנַיִם, ומי היו הצועקים, עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה – מעגל הגיבורים והשלישים של מואב, כִּי גַּם מֵי נִמְרִים, שם היה חוף אניות ומסחר גדול, לִמְשַׁמּוֹת יִהְיוּ.

(לה) וְהִשְׁבַּתִּי לְמוֹאָב, נְאֻם ה', מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו.

(לו) עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה, על שהוכו במלחמה, וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ, ששם שכבו הפצועים והחולים, כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה, עַל כֵּן – כיון שאבדו במלחמה, יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ – יתרת העושר וריבוי ההון שעשו, אבד עתה.