(י) אָ֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אֽוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶה־יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים לִֽי׃
(יא) בֵּֽ֭אלֹהִים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בַּֽ֝יהוָ֗ה אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר׃
(יב) בֵּֽאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּֽעֲשֶׂ֖ה אָדָ֣ם לִֽי׃
(יג) עָלַ֣י אֱלֹהִ֣ים נְדָרֶ֑יךָ אֲשַׁלֵּ֖ם תּוֹדֹ֣ת לָֽךְ׃
(יד) כִּ֤י הִצַּ֪לְתָּ נַפְשִׁ֡י מִמָּוֶת֮ הֲלֹ֥א רַגְלַ֗י מִ֫דֶּ֥חִי לְ֭הִֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים בְּ֝א֗וֹר הַֽחַיִּֽים׃
(י) אָז, כאשר התפללתי וביקשתי מה' שיושיע אותי, יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר – שבו לאחוריהם הפלשתים שהלכו אחרי לשמור את צעדי, והיה זה מיד בְּיוֹם אֶקְרָא לה' להצילני, זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי – על ידי זה ידעתי שה' משגיח עלי בהשגחה פרטית לשמור אותי.
(יא) בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר – אני בוטח באלהים ומהלל את דבריו שהבטיח לי על ידי שמואל הנביא שאמלוך, בַּייָ אֲהַלֵּל דָּבָר – אחר כך היתה לי נבואה נוספת מגד החוזה, שאמר לי לחזור לארץ יהודה, ועתה היה הבטחון בשם ה', המורה על מידת הרחמים, ואהללנו על כך.
(יב) בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי, ולכן גם עתה לֹא אִירָא מאויבי, כי מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי.
(יג) עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ – הנבואות שבהם הבטחת לי את המלוכה הם כמו נדרים שנדרת, כי הבטחת ה' על ידי נביא היא כמו נדר שכביכול ה' מתחייב לעשותו, ועל כך אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ.
(יד) והתודות יהיו על כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת ביד הפלשתים, וזה היה על ידי הבטחת שמואל בנבואתו שהוא עתיד למלוך על ישראל, הֲלֹא הצלת רַגְלַי מִדֶּחִי, שלא אהיה נידח בחוץ לארץ, וזה היה על ידי הבטחת גד בנבואתו, שאמר לו בשם ה' לחזור לארץ יהודה, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בארץ ישראל, ולא בחוץ לארץ, בְּאוֹר הַחַיִּים, שהוא ההיפך מהמוות, ועל שני דברים אלו אשלם לך את תודותי.
