שיעור 27, ספר עזרא, פרק ז, ז-י

ז וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּֽהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹֽׁרְרִ֧ים וְהַשֹּֽׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃ ח וַיָּבֹ֥א יְרֽוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃ ט כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃ י כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַֽעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃

֍           ֍            ֍

(ז) וַיַּעֲלוּ עם עזרא [מלבד אותם שעלו בעליה הראשונה עם זרובבל] מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים, וְהַנְּתִינִים [-מהגבעונים, שנתנם יהושע בן נון חוטבי עצים ושואבי מים] אֶל יְרוּשָׁלִָם, בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ.

(ח) וַיָּבֹא עזרא עם כל אנשיו אל יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הוא חודש אב, הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ.

(ט) כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, חודש ניסן, הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה – אז היה יסוד העליה מִבָּבֶל, וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הוא חודש אב, בָּא עזרא אֶל יְרוּשָׁלִַם כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו, כי נלוותה אליו השגחה פרטית מעם ה' לשומרו בדרך, ולהביאו אל המקום.

(י) והטעם שזכה לכך, כִּי עֶזְרָא הֵכִין את לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ בעצמו אֶת תּוֹרַת ה', וְלַעֲשֹׂת – לקיים את המצוות, וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט.