ה אֲנִ֤י ה֙' וְאֵ֣ין ע֔וֹד זֽוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ ו לְמַ֣עַן יֵֽדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֨מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔ה כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י ה֖' וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ ז יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י ה֖' עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃
֍֍֍
להבנת הפסוקים הבאים יש להקדים, כי כשם שבזמן שהתנבא ישעיהו על זמן מלכות בבל, הוכיח אותם על האמונה בפסלים ובאלילים, כך כשהתנבא על מלכות פרס הוכיח אותם על טעויותיהם בעניני האמונה. ובזמן מלכות כורש מלך פרס היו הפרסים מאמינים באמונת הַשְׁנִיוּת, שהיו סבורים שיש לעולם שני מנהיגים, האחד הוא מקור האור, הקיום והטובה, והשני הוא מקור החושך, ההעדר והרע, כי חשבו שהדברים הללו הם ממשיים (ולא רק העדר של הטוב או האור), ולא יכלו להבין ולהאמין שמאותו כח יצא הטוב והרע. אמנם האמונה האמיתית היא שהחושך, המוות והרע, אינם דברים קיימים מצד עצמם, אלא הם שלילת האור, הטוב או החיים, ואנו מייחסים לה' רק את הטוב, אמנם אחר שברא ה' את העולם הגשמי, ומוכרח להימצא בו גם העדר, חושך ומוות, הרי דברים אלו מיוחסים לה' רק בכך שברא את העולם ויושביו בכח מוגבל, ובעת שיגיע הגבול של החיים או של האור, לא ימנע שיחזור להיות בהם המוות וההעדר, כי הטוב, האור והחיים נבראו על ידי ה' באופן שיש להם תכלית, ובתכליתם ישובו מאליהם החסרונות הללו. ובכל מקום מורה שם הוי"ה על הטוב המוחלט, כי מצד שם ה' העצמי נמשך רק טוב, אור וחיים. אך שם אלוקים מורה על הכוחות הרבים שבהם ברא ה' את העולמות כולם, וכיון שכוחות אלו נבראו בצורה מוגבלת, המשאירה מקום למוות ולהעדר, ניתן לייחס לשם זה גם את מציאות הדברים הללו, כי הגורם למציאותם הוא גבולות הכח שהגביל ה' את הבריאה, וגרם לה שתשוב לחסרונותיה.
(ה) עתה מוכיח הנביא את הכופרים באחדות ה' ומאמינים בכוחות מתנגדים השולטים בעולם, ועל כך אומר, אֲנִי ה', הממציא ובורא את כל הברואים, וְאֵין עוֹד. וגם זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים, כי גם כוחות ההעדר, המתייחסים לשם אלוקים, מגיעים מאותו מקור ושורש, וכמו שהתבאר. ועל כך אומר המביא לכורש, אֲאַזֶּרְךָ – מה שחיזקתי אותך ונתתי לך כוחות גדולים, וְלֹא יְדַעְתָּנִי – הגם שאתה לא הכרת כלל באמונת ה', היה הדבר כדי לפרסם את האמונה האמיתית באחדות ה'.
(ו) לְמַעַן יֵדְעוּ כל יושבי העולם, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה – ממקום זריחת השמש ועד מקום שקיעתה במערב, כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי, והגם שאין שום כח מלבדי, אֲנִי ה', המשפיע רק אור טוב וחיים, וְאֵין עוֹד, כי אין שום כח הממציא ומחדש את החשך המוות וההעדר.
(ז) ואם תשאל, אם כן מהיכן נמצאו החושך והמוות, הרי אני ה' יוֹצֵר אוֹר, וכיון שיצרתי את האור באופן שהוא מוגבל, וכשתם כוחו חוזר החושך לשלוט, וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ – הרי גם בריאת החושך מתייחסת אלי, כיון שהנחתי לה מקום בבריאה, עֹשֶׂה שָׁלוֹם, וכיון שגם השלום נברא כדבר מוגבל, וּבוֹרֵא רָע – גם בריאת הרע מתייחסת לה', בכך שעשה את השלום מוגבל, ומניח מקום לרע. ואין לך להקשות ולשאול מדוע אכן נברא העולם באופן כזה שאין האור והחיים מושלמים וקיימים לעולם, כי אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה, ולולא היה נברא העולם באופן זה לא היתה מתקיימת תכלית היצירה כפי שרצה ה' שיתקיים העולם.
