יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 292, ספר משלי, פרק כד, יג-יד

יג אֱכָל־בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ט֑וֹב וְנֹ֥פֶת מָ֝ת֗וֹק עַל־חִכֶּֽךָ׃ יד כֵּ֤ן ׀ דְּעֶ֥ה חָכְמָ֗ה לְנַ֫פְשֶׁ֥ךָ אִם־מָ֭צָאתָ וְיֵ֣שׁ אַֽחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָֽתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃

 

֍             ֍              ֍

 

(יג) ממשיל עתה משל על לימוד החכמה, אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב – הרי אתה תאכל דבש כיון שהוא מאכל טוב לגוף, וְנֹפֶת – נטיפת הדבש הוא מָתוֹק בעת שבא עַל חִכֶּךָ.

(יד) והנמשל הוא, כי כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם מָצָאתָ, כי החכמה היא כמו מאכל טוב לנפש, וְיֵשׁ אַחֲרִית – בשונה מהדבש שמתיקותו היא רק בשעת האכילה, החכמה מועילה לנפש גם באחריתה, לאחר שיכלה גוף האדם, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת – וגם הדברים שאתה מְקַוֵה אליהם בעניני ההצלחה שבעולם הזה, לא יכרתו ולא יתבטלו ממך.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)