ה אֲדֹנָ֤י אֱלֹהִי֙ם פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃ ו גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃ ז וַֽאדֹנָ֤י אֱלֹהִי֙ם יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָֽאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃
֍֍֍
(ה) ולא מעלתי בשליחותי להתנבא, אלא תיכף כאשר אֲדֹנָי אֶלֹהִים פָּתַח לִי אֹזֶן, אפילו פתיחה קלה ביותר, מיד וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי את דבריו, אלא הלכתי בשליחותו, וגם כשהגעתי אל העם, אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי, ולא יראתי מפני איש.
(ו) גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים העומדים מאחורי, וּלְחָיַי הושטתי לְמֹרְטִים, העומדים לפני, כי הייתי מוכן לקבל את ההכאות והמריטות הללו, פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי בידי כדי להנצל מִכְּלִמּוֹת וָרֹק, אלא עמדתי נגדם בשם ה'.
(ז) והגם שלפי מצב הדור היו באמת עלולים האנשים להכותני, אבל וַאדֹנָי אֶלֹהִים יַעֲזָר לִי, שהגן עלי מפני האנשים, ורק עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי, וכיון שראיתי את השגחת ה' הפרטית עלי להצילנו מרודפיי, עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, אחר שראיתי את עזרת ה' החופפת עלי.
