שיעור 33. ספר יהושע, פרק יג, א-יד

א וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ה֜' אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֨נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ב זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כָּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכָל־הַגְּשׁוּרִֽי׃ ג מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּֽחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָֽעַזָּתִ֤י וְהָֽאַשְׁדּוֹדִי֙ הָֽאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָֽעֶקְרוֹנִ֖י וְהָֽעַוִּֽים׃ ד מִתֵּימָ֞ן כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּֽידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָֽאֱמֹרִֽי׃ ה וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכָל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃ ו כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָ֠הָר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֨יִם֙ כָּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃ ז וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַֽחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַֽחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ ח עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָֽקְח֖וּ נַֽחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הֽ'׃ ט מֵֽעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵֽידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃ י וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ יא וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּֽעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃ יב כָּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּֽרִשֵֽׁם׃ יג וְלֹ֤א הוֹרִ֨ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ יד רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַֽחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י ה֜' אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃

– – – – –

(א) וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וכבר לא היה בכוחו להמשיך את כיבוש הארץ, וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, אַתָּה זָקַנְתָּה, בָּאתָ בַיָּמִים, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ:

(ב) זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת, בצד דרום, ממזרח למערב, כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים, וְכָל הַגְּשׁוּרִי:

(ג) מִן הַשִּׁיחוֹר – מנהר הנילוס אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה – היושב על הים, בצפון ארץ ישראל, לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב – הרי זו מארץ הכנעני, שנתן ה' לאברהם, חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי, הם סוף הגבול עד הים שבצד מערב, וְהָעַוִּים:

(ד) וכן נשאר בצד מערב, מִתֵּימָן – מדרום לצפון, שבמערב, כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים, עַד אֲפֵקָה, עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי:

(ה) וכן נשאר בצד צפון, ממזרח למערב, וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי, וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת, שהיא בגבול מערב צפון.

(ו) כָּל יֹשְׁבֵי הָהָר, מִן הַלְּבָנוֹן עַד מִשְׂרְפֹת מַיִם, כָּל צִידֹנִים, אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, והגם שעדיין לא כבשום, רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה, שיידעו כל אחד את מקום נחלתו, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ:

(ז) וְעַתָּה, חַלֵּק אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה:

(ח) ומבאר מדוע תיחלק הארץ רק לחצי שבט המנשה, כיון שעִמּוֹ – עם חצי שבט המנשה האחר, היו הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, אשר לָקְחוּ נַחֲלָתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', ולכן לא היה צורך להחשיבם בחלוקת הארץ.

(ט) ומפרט הכתוב את נחלת בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, מעבר הירדן מזרחה, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן, וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְכָל הַמִּישֹׁר, מֵידְבָא עַד דִּיבוֹן:

(י) וְכֹל עָרֵי סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן עַד גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן׃

(יא) וְהַגִּלְעָד, וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, וְכֹל הַר חֶרְמוֹן, וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה׃

(יב) כָּל מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי, הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם׃

(יג) וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי, וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

(יד) רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה, אִשֵּׁי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ׃