שיעור 34. ספר יהושע, פרק יג, טו-לג

טו וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ טז וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵֽעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכָל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵֽידְבָֽא׃ יז חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃ יח וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃ יט וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃ כ וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃ כא וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֨קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ כב וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָֽרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃ כג וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַֽחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחוֹתָ֔ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ כד וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ כה וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַֽחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃ כו וּמֵֽחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃ כז וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ כח זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ כט וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַֽחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַֽחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ ל וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּֽחֲנַ֨יִם כָּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל־מַמְלְכ֣וּת ׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכָל־חַוֹּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃ לא וַֽחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַֽחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ לב אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ לג וּלְשֵׁ֨בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַֽחֲלָ֑ה ה֞' אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַֽחֲלָתָ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃

– – – – –

(טו) עתה יבואר כיצד התחלקה הארץ שמעבר לירדן בין מטה ראובן, גד, וחצי שבט מנשה. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה חלק בעבר הירדן לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃

(טז) וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן, וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא׃

(יז) ארץ חֶשְׁבּוֹן, וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר, דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן׃

(יח) וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת׃

(יט) וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר, בְּהַר הָעֵמֶק – בהר אשר היה בתוך העמק.

(כ) וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת׃

(כא) וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן, אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן, אֶת אֱוִי, וְאֶת רֶקֶם, וְאֶת צוּר, וְאֶת חוּר, וְאֶת רֶבַע, נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃

(כב) וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב באותה מלחמה, אֶל (-על) חַלְלֵיהֶם׃

(כג) וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל – והערים שבגבולו, זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃

(כד) וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד את חלקם בעבר הירדן, לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם׃

(כה) וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד, וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה׃

(כו) וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה, וּבְטֹנִים, וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר׃

(כז) וּבָעֵמֶק, בֵּית הָרָם, וּבֵית נִמְרָה, וְסֻכּוֹת, וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל – והערים שבגבולו, עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה׃

(כח) זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם׃

(כט) וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה את חלקם בעבר הירדן, וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם:

(ל) וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם, כָּל הַבָּשָׁן, כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וְכָל חַוּ͏ֹת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עִיר׃

(לא) וַחֲצִי הַגִּלְעָד, וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, נתן משה לִבְנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, אך לא לכולם, אלא רק לַחֲצִי בְנֵי מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם, כי החצי האחר של שבט זה נטל נחלתו בתוך ארץ ישראל, עם שאר השבטים.

(לב) אֵלֶּה השבטים אֲשֶׁר נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה׃

(לג) וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם׃