יא עֲנִיָּ֥ה סֹֽעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִֽיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃ יב וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃
֍֍֍
(יא) הגם שבפסוקים הקודמים נאמרה הנבואה המבשרת על קיבוץ הגלויות לארץ ישראל, אמנם באותו זמן עדיין תשב ציון חרבה, ועל אף שמלאה הארץ בבני ישראל השבים מארצות גלותם, הרי שעדיין ציון, שהיא כעֲנִיָּה, תהיה סֹעֲרָה בחמת רוחה על כך שעדיין לֹא נֻחָמָה, כיון שהיא עדיין חרבה, ואומר לה ה', הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ – האבנים שעליהם ירבצו יסודות בנין ציון יהיו אבני נופך, וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים – והיסודות עצמם יהיו מאבני ספיר.
(יב) וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ – החלונות יהיו מאבני שהם, וּשְׁעָרַיִךְ אשים לְאַבְנֵי אֶקְדָּח, שזהו מין אבן יקרה, וְכָל גְּבוּלֵךְ יהיה לְאַבְנֵי חֵפֶץ, וכיון שתהיה העשירות גדולה כל כך, עד שכל בנין ציון יהיה מאבנים יקרות, תתבטל הסיבה למחלוקת בין בני האדם, הנגרמת מחמת שיש עשירים ועניים, ואילו באותו זמן כולם יהיו עשירים. (ונרמזו בזה גם האבנים הטובות שהיו בחושן, כי הנופך היא האבן של שבט יהודה, שזהו שבט המלכות, והוא יהיה המצע של היסוד. והיסוד עצמו יהיה מאבן ספיר, שזו האבן של שבט יששכר, שהוא שבט לומדי התורה, והם יהיו היסוד, ונמצא שתהיה ציון מושתתת על כתר מלכות וכתר תורה. אבן שוהם היא האבן של שבט יוסף, וזהו אות ההצלחה והעושר, וישתמשו באבן זו לחלון שדרכו נכנס אור השמש, להראות שיהיה להם שפע ברכה והצלחה, ממגד תבואות שמש. ואבן אקדח זו אבנו של שבט לוי, שהוא הממונה על העבודה במקדש, ולכן יהיו השערים מאבן זו, וכל האבנים של שאר השבטים ייקבעו בשאר המקומות, ללמד שכל השבטים יתאחדו לעבודת ה', ולא ייחצו עוד לשתי ממלכות).
