יא וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃ יב אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יֽוֹעִילֽוּךְ׃ יג בְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַֽחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קָדְשִֽׁי׃
֍֍֍
(יא) וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ – וכי דואגת את פן תאבדי את אהבת ה', וַתִּירְאִי – או שמא את יראה שמא יעניש אותך ה', והרי אין לך לדאוג מכך שה' לא יאהב אותך, כִּי תְכַזֵּבִי – שהרי את עצמך מכזבת בו ובוגדת בו, וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ, וגם בעת שתזכירי בפיך את שם ה', לֹא שַׂמְתְּ את הדבר עַל לִבֵּךְ. וגם אין לך לירא מפני עונש ה', כי הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה – שותק ואיני מעניש, וּמֵעֹלָם אני שותק ואיני מעניש אותך, וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי אף לא יראת הרוממות, כי את עושה הכל ללא דאגה וללא יראה, ואינך מתחרטת על מעשייך.
(יב) ואמנם אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ – מלמדך לעשות דברים שתצדקי בהם, וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ הטובים, וְלֹא יוֹעִילוּךְ, כי את חפצה בהפקר, ולא בצדקת המעשים.
(יג) אמנם, הגם שעתה אינך יראה מפני ה', הרי בעת שיבואו עלייך צרות, בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ – כשתזעקי לכל העמים שקיבצת אלייך שיושיעו אותך, תראי שלא יעזרו לך כלל, וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ, ולא רק רוח חזקה, אלא יִקַּח הָבֶל – ההבל היוצא מהפה, שהוא מועט וחלש, יעקור אותם ממקומם, וְהַחוֹסֶה בִי לבדו הוא שיִנְחַל אֶרֶץ, וְיִירַשׁ את הַר קָדְשִׁי.
