יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 349, ספר משלי, פרק כט, א-ב

פרק כט א אִ֣ישׁ תּֽ֭וֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹ֑רֶף פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃ ב בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃

 

֍             ֍              ֍

 

פרק כט (א) החוטא ישוב מדרכו הרעה בשתי דרכים, או על ידי שיוכיחו לו בדרכי השכל שמעשיו רעים, או על ידי שיבואו עליו יסורים, אמנם מי שהוא אִישׁ תּוֹכָחוֹת – אדם המתווכח תמיד עם המוכיחים אותו, ואינו מקבל את דבריהם, והוא גם מַקְשֶׁה עֹרֶף שלא לשוב בתשובה מכח היסורים הבאים עליו, פֶּתַע יִשָּׁבֵר, כי לא ישוב בתשובה, וְאֵין לו מַרְפֵּא.

(ב) בִּרְבוֹת צַדִּיקִים – כאשר יש לצדיקים רבנות וּגְדוּלָה, והם המנהיגים את העם ומדריכים אותו בעצתם הטובה, יִשְׂמַח הָעָם, כי ינהגו בצדק ובמשפט, ותהיה ברכת ה' עליהם [ולא אמר בצדיקים לשון 'ממשלה', כי אין דרך הצדיקים למשול ביד חזקה, ואף לא למשול ביחידות, אלא כלל הצדיקים מנהיגים את העם יחד על מי מנוחות], וּבִמְשֹׁל רָשָׁע, שדרכו למשול ביד חזקה, ולמשול לבדו, כי לא ישא פני איש, יֵאָנַח עָם, כי יכביד עליהם את עוּלוֹ, ולא יהיה משפט וצדק במדינה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)