שיעור 363, ספר ישעיהו, פרק ס, יט-כב

יט לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹֽא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָֽיָה־לָ֤ךְ ה֙' לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵֽאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃ כ לֹֽא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִֽירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵֽאָסֵ֑ף כִּ֣י ה֗' יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָֽׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃ כא וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מַטָּעַ֛י מַֽעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃ כב הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י ה֖' בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃

֍           ֍            ֍

(יט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם – לא יהיה צורך באור השמש ביום, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ – וגם בלילה לא תאיר השמש על ידי השלכת אורה על הירח, המעביר את אור השמש אל הארץ, כי לא יהיה צורך באור השמש כלל, וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, במקום אור היום של השמש, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ – יחוד אלוקותו על הנביאים והצדיקים יהיה במקום אור הירח, כי הם מקבלים את אור ה', ומעבירים אותו לכל העם.

(כ) לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ – ואור ה' אשר יהיה תחת השמש, לא ישקע לעולם, אלא יתמיד לנצח, וִירֵחֵךְ, שזהו האור העקיף המאיר דרך הנביאים והצדיקים המקבלים את אור ה', לֹא יֵאָסֵף אורם, כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, שאינו מתבטל, וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ, ולא תצטרכי עוד לעולם ללכת לגלות, ששם מוסתר מהם אור ה', אלא ישארו לעולם תחת השגחתו ואורו.

(כא) וגם אור ה'ירח', שזהו אור הנביאים והצדיקים, לא יתבטל לעולם, והטעם לכך, כי וְעַמֵּךְ יהיו כֻּלָּם צַדִּיקִים, ולא יגלו מארצם עוד, אלא לְעוֹלָם יִירְשׁוּ את האָרֶץ, ולא ישארו הצדיקים מועטים וחלשים כפי שהם עתה, אלא נֵצֶר מַטָּעַי – הנטיעה הרכה והקטנה שנטעתי כעת, יתרבה ויגדל ללא שיעור, עד שמַעֲשֵׂה יָדַי זה יהיה לְהִתְפָּאֵר – ישלח פֹּארוֹת, שהם ענפי העץ, ויגדל מאד.

(כב) הַקָּטֹן שביניהם יִהְיֶה לָאֶלֶף, וזהו ריבוי הכמות, וְהַצָּעִיר באיכות כוחו יהיה לְגוֹי עָצוּם, בריבוי כח ועוצמה, והגם שהישועה מתמהמהת מלבוא, והעם עתה חלשים ומועטים, הנה אֲנִי ה', בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה – בבוא העת המיועדת לכך אעשה את הדבר בזריזות, ואקיים את הבטחתי.