שיעור 365, ספר ישעיהו, פרק סא, ד-ט

ד וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹֽׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹֽׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ ה וְעָֽמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹֽאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּֽרֵיכֶ֖ם וְכֹֽרְמֵיכֶֽם׃ ו וְאַתֶּ֗ם כֹּֽהֲנֵ֤י ה֙' תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָֽׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵֽאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃ ז תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃ ח כִּ֣י אֲנִ֤י ה֙' אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָֽתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּֽאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃ ט וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָֽאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָֽעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ הֽ'׃

֍           ֍            ֍

(ד) וּבָנוּ – ה'עצים' הללו, שהם 'אילנות הצדק', יבנו חָרְבוֹת עוֹלָם, שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ. ולא יתקנום רק כמו שמתקנים בית ישן, אלא וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב – יבנו בנינים חדשים בערים החרבות, שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר – ויבנו מחדש את השממות שנעשו בכל דור ודור מחדש. והנמשל בזה הוא לחורבות האמונה ושממות הדעת, ו'אילנות הצדק', שהם עם ישראל, ילמדו את העולם כולו דעת ה' ותורותיו, ויתקנו בכך את האמונות הכוזבות שהשתרשו בעולם.

(ה) וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר יהיו אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם.

(ו) וְאַתֶּם, עם ישראל, כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ ביחס לאומות העולם, וכמו שהכהנים אינם עוסקים בעבודת האדמה ורעיית הצאן, אלא מתפרנסים ממתנות הכהונה, כך ישראל יהיו עובדי ה', והגויים יעשו עבורם את עבודות החולין, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם. חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ, כי הגויים יתנו לכם את כל צרכיכם, וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ – תשתבחו, ובשני דברים אלו תהיה דומים לכהנים, שמתפרנסים מהעם, ומתכבדים על ידו.

(ז) תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם, שהייתם מתביישים מעצמכם, מִשְׁנֶה – תקבלו כבוד כפול. וּכְלִמָּה – תחת הכלימה שהיתה לכם מאחרים, יָרֹנּוּ חֶלְקָם – הם עצמם ירננו וישבחו את חלקם של ישראל, וכך יאמרו בשיריהם, לָכֵן – בגלל הבושה שהיתה לישראל בזמן הגלות, בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ, כי יירשו לעתיד לבוא את ארצם של שלשת העמים הנוספים, מלבד ארץ שבעת העמים שירשו כבר, ובמקום הכלימה שהיתה להם באורך גלותם, שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם.

(ח) כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, ולכן בהכרח אשמח את ישראל בתשועה נצחית, במקום הסבל שהיה להם באורך גלותם, שֹׂנֵא גָזֵל אפילו בְּעוֹלָה שמקריבים לפני, ולכן בהכרח אשיב לישראל את ארצם שנגזלה מהם בתוספת פירות ושבח, ולכן יקבלו ירושה כפולה. וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת, כיון שאני אוהב משפט, וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם.

(ט) וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם לשם ולתהילה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם הקטנים יהיו מפורסמים אפילו בְּתוֹךְ הָעַמִּים החשובים, עד שכָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם לומר עליהם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.