שיעור 43, ספר עזרא, פרק י, טז-כד

טז וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּֽדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָֽאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּֽשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃ יז וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַֽהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשֽׁוֹן׃ יח וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּֽהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃ יט וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַֽאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ כ וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ כא וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַֽעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִֽיחִיאֵ֖ל וְעֻזִּיָּֽה׃ כב וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיֽוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יֽוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ כג וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יֽוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶֽאֱלִיעֶֽזֶר׃ כד וּמִן־הַמְשֹֽׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃

֍           ֍            ֍

(טז) וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה, וכל העם הלכו לבתיהם, וַיִּבָּדְלוּ – נשארו לבדם בירושלים עֶזְרָא הַכֹּהֵן עם האֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְבֵית אֲבֹתָם, וְכֻלָּם היו חשובים וידועים בְּשֵׁמוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לְדַרְיוֹשׁ [-לדרוש] את הַדָּבָר.

(יז) וַיְכַלּוּ – השלימו את תיקון הדבר בַכֹּל, באֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ – אשר הושיבו וקיימו נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וסיימו את הדבר עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

 (יח) וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו, מַעֲשֵׂיָה, וֶאֱלִיעֶזֶר, וְיָרִיב, וּגְדַלְיָה.

(יט) וַיִּתְּנוּ יָדָם – נתנו תקיעת כף לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם, וַאֲשֵׁמִים – הודו בעצמם שהם אשמים בחטא זה, והביאו אֵיל צֹאן עַל אַשְׁמָתָם, ואף שאין חיוב קרבן אשם על עבירה נשיאת נכרית, היתה זו הוראת שעה להקריב קרבנות אלו.

 (כ) וּמִבְּנֵי אִמֵּר, חֲנָנִי וּזְבַדְיָה.

(כא) וּמִבְּנֵי חָרִם, מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה וִיחִיאֵל וְעֻזִּיָּה.

(כב) וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר, אֶלְיוֹעֵינַי, מַעֲשֵׂיָה, יִשְׁמָעֵאל, נְתַנְאֵל, יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה. כל אלו היו ממשפחות הכהנים.

(כג) וּמִן הַלְוִיִּם, יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה, וקליה זה הוּא קְלִיטָא, כי היו לו שתי שמות. פְּתַחְיָה, יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר.

(כד) וּמִן הַמְשֹׁרְרִים שבין הלויים היה אֶלְיָשִׁיב. וּמִן הַשֹּׁעֲרִים היו שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי.