יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד
יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 438, ספר תהילים, פרק צא, א-ד

(א) יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃

(ב) אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃

(ג) כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃

(ד) בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹֽחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃

פרק צא

לאחר שבמזמור הקודם התאונן על כך שחיי האדם קצרים מכדי שיוכל להשיג בהם את שלימות הנפשית, במזמור זה באה התשובה כי האיש ההולך בדרכי ה' כראוי תהיה לו שמירה מיוחדת מאת ה', ויאריך ימים עד שישלים את תכליתו הרצויה:

(א) במזמור הקודם שאל מדוע נברא האדם באופן שימיו קצרים, ואינו יכול להשיג בהם את השלימות הרצויה לו, ועתה מתאר כאילו אחד מן המלאכים הקדושים משיב לו תשובה לשאלותיו, ומתאר לו את השמירה המיוחדת שיש למי שחוסה בצל ה', שיאריך ימים ולא יפגעו בו מקרי הזמן. וכך אומר לו המלאך, אתה, האדם היֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן מצד נפשך, שהיא דבוקה תמיד בשורשה העליון, ויושבת בסתר ה', ומצד גופך אתה האיש אשר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן, כי ה' ישגיח עליך בהשגחה פרטית ויכסה אותך בצל כנפיו.

(ב) אֹמַר לַייָ – הריני אומר לך את הדברים בשם ובשליחות ה', אשר הוא מַחְסִי וּמְצוּדָתִי – עוזי ומחזקי, וכן אוֹמַר לך זאת בשם אֱלֹהַי אשר אֶבְטַח בּוֹ.

(ג) כִּי הוּא יַצִּילְךָ מכל הרעות המתרגשות ובאות לעולם, מִפַּח יָקוּשׁ הניתן על ידי בני אדם בעלי בחירה, וכן מִדֶּבֶר הַוּוֹת (-שבר ורעה של מגיפה) הבא בדרכי הטבע.

(ד) בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ – ב'אבר', שזהו החלק שבו העוף מתעופף, יסוכך וישמור עליך מרעת בני האדם (שהיא דומה לרעה הבאה מן הצד, מאנשים השוים לך, וכך העוף באברתו שומר על אפרוחיו שלא תבוא אליהם רעה מן הצד), וְתַחַת כְּנָפָיו, שזהו כינוי לנוצות הארוכות שבקצה האבר המעופף, תֶּחְסֶה מפני הרעות הטבעיות הנדמות כבאות מלמעלה, ובדומה לעוף המגן בנוצותיו על אפרוחיו, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ – האמת של קיום הבטחתו, שיגן עליך, היא תהיה לך ל'צינה', שזהו מגן השומר על האדם במלחמה משלושת צדדיו, מרעת בני האדם, והיא תהיה לך גם ל'סֹחֵרָה', שזו הגנה מכל הצדדים, גם מהרעות הטבעיות הבאות מלמעלה.

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)