כט הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהוָ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ ל שַׁמָּה֙ וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִֽהְיְתָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ לא הַנְּבִאִ֞ים נִבְּא֣וּ בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּֽהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְאַֽחֲרִיתָֽהּ׃
֍֍֍
(כט) לאחר שפירט הנביא בפרק זה שלש עבירות חמורות שהיו עוברים עליהם, גילוי עריות (פסוק ח'), עבודה זרה (פסוק י"ב) ושפיכות דמים (פסוק כ"ו), מסיים ואומר, הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקֹד להענישם נְאֻם ה', אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי.
(ל) על ידי הגזל והרציחה נעשית הארץ שַׁמָּה – שממה, וְשַׁעֲרוּרָה – גיעול ולכלוך נִהְיְתָה בָּאָרֶץ על ידי גילוי עריות ועבודה זרה.
(לא) ואין תקוה שישובו למוטב על ידי תוכחת הנביאים, כי הַנְּבִאִים שלהם נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, לומר שלא תבוא עליהם הרעה. וְהַכֹּהֲנִים, שהיו צריכים לרדות ולהעניש את עושי העבירה, יִרְדּוּ עַל יְדֵיהֶם – ישפטו ויענישו לפי דברי נביאי השקר, ולא ירדו את העם לקיים את דברי התורה, אלא להיפך. וגם אין תקוה שהעם מצד עצמו יתעורר לשוב בתשובה, כי מלבד נביאי השקר והכהנים הרודם על ידם, וְעַמִּי בעצמם אָהֲבוּ לנהוג כֵן, וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ של ה'שמה' שהוזכרה בפסוק ל', כי באחריתה תהיה כל הארץ שוממה לגמרי, מפני רוע מעלליכם.