יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 50, ספר יהושע, פרק כב, א-ח

 

א אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַֽחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃ ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד ה֑' וַתִּשְׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ ג לֹֽא־עֲזַבְתֶּ֣ם אֶת־אֲחֵיכֶ֗ם זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּשְׁמַרְתֶּ֕ם אֶת־מִשְׁמֶ֕רֶת מִצְוַ֖ת ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ ד וְעַתָּ֗ה הֵנִ֨יחַ ה֤' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לַֽאֲחֵיכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וְעַתָּ֡ה פְּנוּ֩ וּלְכ֨וּ לָכֶ֜ם לְאָֽהֳלֵיכֶ֗ם אֶל־אֶ֨רֶץ֙ אֲחֻזַּתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד ה֔' בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ ה רַ֣ק ׀ שִׁמְר֣וּ מְאֹ֗ד לַֽעֲשׂ֨וֹת אֶת־הַמִּצְוָ֣ה וְאֶת־הַתּוֹרָה֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֮ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־ה֒' לְ֠אַֽהֲבָה אֶת־ה֨' אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם וְלָלֶ֧כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֹתָ֖יו וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ וּלְעָבְד֕וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ ו וַֽיְבָרְכֵ֖ם יְהוֹשֻׁ֑עַ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּֽלְכ֖וּ אֶל־אָֽהֳלֵיהֶֽם׃

 

֍           ֍            ֍

 

(א) אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה:

(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לא קיימתם רק את התנאי שהתנה איתכם משה רבינו, שתצאו חלוצים לצבא עד שיסיימו ישראל לכבוש את הארץ, אלא אַתֶּם שְׁמַרְתֶּם אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', שהוא הוסיף וציוה אותם שישארו גם לאחר הכיבוש, עד שיסיימו ישראל לחלוק את הארץ, וַתִּשְׁמְעוּ בְקוֹלִי לְכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם:

(ג) לֹא עֲזַבְתֶּם אֶת אֲחֵיכֶם זֶה יָמִים רַבִּים, והם ארבע עשרה שנה של כיבוש וחילוק, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת ה' אֱלֹהֵיכֶם:

(ד) וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם, וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:

(ה) רַק מאחר ואתם רחוקים מארץ ישראל עצמה, צריכים אתם שמירה מיוחדת, ולכן שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה', לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְו͏ֹתָיו, וּלְדָבְקָה בוֹ, וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:

(ו) וַיְבָרְכֵם יְהוֹשֻׁעַ, וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם׃

(ז) וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן, וּלְחֶצְיוֹ נָתַן יְהוֹשֻׁעַ עִם אֲחֵיהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וכיון שהיה השבט מחולק לשנים היו צריכים ברכה מיוחדת בפני עצמם, וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל אָהֳלֵיהֶם, וַיְבָרְכֵם:

(ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר, בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם, וּבְמִקְנֶה רַב מְאֹד [ומתחילה לא היה לחצי שבט המנשה מקנה רב, אלא רק לשבט ראובן ושבט גד], בְּכֶסֶף, וּבְזָהָב, וּבִנְחֹשֶׁת, וּבְבַרְזֶל, וּבִשְׂלָמוֹת, הַרְבֵּה מְאֹד. חִלְקוּ את שְׁלַל אֹיְבֵיכֶם עִם אֲחֵיכֶם שנשארו בעבר הירדן המזרחי [כי לא כולם עברו חלוצים לצבא למלחמה, וכפי שנאמר לעיל (ד יג) שרק ארבעים אלף עברו חלוצים, והשאר נשארו בעבר הירדן].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)