שיעור 50, ספר ישעיהו, פרק יא, א-ד

א וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּֽׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ ב וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ ה֑' ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת הֽ'׃ ג וַֽהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת ה֑' וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ ד וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֨דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֨רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃

֍           ֍            ֍

(א) מזמן הגלות הראשונה של עשרת השבטים על ידי מלך אשור, התחיל הזמן הראוי לגאולה השלימה, ועל זה מתנבא עתה הנביא ואומר, וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי – אם יזכו ישראל, יהיה חזקיהו מלך יהודה המשיח, שעל ידו תבא הגאולה השלימה, ובאופן זה נחשב הדבר שעדיין 'גזע' מלכות בית דוד קיים, וממנו יצא העץ החזק שהוא חזקיהו המלך, שיגאל את ישראל כולם, אך גם אם לא יזכו ישראל לכך שתהיה הגאולה באותו זמן, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה – לאחר שיכרת הגזע ותתבטל מלכות בית דוד מעל פני האדמה, וישארו רק שרשי המלכות הנמצאים מתחת לאדמה, יצמח מהם 'נצר', שהוא ענף דק וחלש, וזהו המלך המשיח העתיד לבא באחרית הימים.

(ב) ותהיה שלימותו מצד שלשה דברים, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, שדבר זה מלמד על נפש משכלת, שיש בה 'חכמה', שזו קבלת דברי התורה מרבותיו, ו'בינה', שזהו לימוד דבר מתוך דבר, וכן תהיה בו שלמות מצד היותו אדם, ומכח זה תהיה בו רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, שהיכולת לתת עצה טובה היא על ידי השקפתו על המשכיות הדבר בעתיד, שמכח זה ביכולתו לתת עצה טובה, והגבורה באה מכח ההתעוררות שבו, וכן תהיה בו נפש קדושה הנאצלת ממקום גבוה, ומכח זה תהיה בו רוּחַ דַּעַת – שיידע את אמיתות ה' והשגחתו ודרכיו, שזו מדרגת הנביאים, וְיִרְאַת ה', ושלשת דרגות השלימות הללו יהיו בו בשלימות נשגבת שלא תיתכן בדרך הטבע, אלא יתייחסו לרוח ה' שתנוח עליו.

(ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' – ועל ידי יראת ה' שבו יהיה המשיח רוחני לגמרי, ויופשטו ממנו כוחות הגוף החומריים, שלא יצטרך להשתמש בהם כלל, וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, כי בשפיטה הנעשית על ידי ראיית הדיין שייכת להיות טעות, אבל המשיח ישפוט לפי האמת הידועה לו מכח רוחניותו, וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ – לא יצטרך להוכיח את העם על חטאיהם מכח מה שישמע, אלא ידע את הכל מעצמו, ברוח קדשו.

(ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, כי לא יטעוהו טענות בעלי הדין הרוצים לעוות את האמת, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ – כשיוכיח את האנשים לא יטה מן היושר לימין או לשמאל, ואם תימצא ארץ שלא תשמע לקולו, לא יצטרך אמצעים חיצוניים כדי להענישה, אלא וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, שדיבורו יהיה כמקל המכה את אותה מדינה, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו היוצא מפיו, שאין בו אפילו דיבור אלא הבל פה בלבד, יָמִית רָשָׁע שימרה את פיו.