יום רביעי
כ"ה תמוז התשפ"ד
יום רביעי
כ"ה תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 51, ספר מלכים א, פרק ח, כז-ל

כז כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֥ב אֱלֹהִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ כח וּפָנִ֜יתָ אֶל־תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל־תְּחִנָּת֖וֹ ה֣' אֱלֹהָ֑י לִשְׁמֹ֤עַ אֶל־הָֽרִנָּה֙ וְאֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֧ר עַבְדְּךָ֛ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶ֖יךָ הַיּֽוֹם׃ כט לִֽהְיוֹת֩ עֵינֶ֨ךָ פְתֻחֹ֜ת אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ יִֽהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָׁ֑ם לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ ל וְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל־תְּחִנַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע אֶל־מְק֤וֹם שִׁבְתְּךָ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וְשָֽׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ׃

 

֍            ֍            ֍

 

(כז) עוד הוסיף שלמה ואמר, כי הרי מלכות בית דוד ובנין בית המקדש שייכים זה לזה, כִּי הַאֻמְנָם – שהרי התקיים הדבר שיֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ, והשרה את שכינתו בבית המקדש, וכיון שכך ראוי שיתקיים לעולם גם החלק של מלכות בית דוד, שהוא מחובר ושייך לבנין בית המקדש. אך כדי שלא יטעו ההמון לחשוב שכוונת שלמה שה' חונה בבית המקדש ביאר שלמה שזו מחשבה בטילה, כי הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, כי ה' הוא מקומו של העולם, ולא העולם מקומו של ה', אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי, אלא הכוונה שבבית זה מופיעה השגחת ה' בקביעות, בהשגחה פרטית על צורכי עמו וקבלת תפילותיהם.

(כח) וכיון שבית זה מיוחד לקבלת התפילות, וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם.

(כט) ותפילתו היא לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם, ובעת שישראל זכאים והשראת השכינה היא בבית המקדש ממש, יהיו עיניך פקוחות לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.

(ל) ובעת שאין ישראל זכאים, והשכינה מסתלקת למדור העליון בשמים, גם כן וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, ואף שלא תהיה השראת שכינתך בבית המקדש ממש, מכל מקום, וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)