(לב) וַ֭יַּקְצִיפוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּֽעֲבוּרָֽם׃
(לג) כִּֽי־הִמְר֥וּ אֶת־רוּח֑וֹ וַ֝יְבַטֵּ֗א בִּשְׂפָתָֽיו׃
(לד) לֹֽא־הִ֭שְׁמִידוּ אֶת־הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם׃
(לה) וַיִּתְעָֽרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃
(לו) וַיַּֽעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּֽהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃
(לז) וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת־בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּׁדִֽים׃
(לח) וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם־בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַֽעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּֽחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים׃
(לט) וַיִּטְמְא֥וּ בְמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם וַ֝יִּזְ֗נוּ בְּמַ֥עַלְלֵיהֶֽם׃
(לב) וַיַּקְצִיפוּ (-הכעיסו כעס הגורם לעונש) עַל מֵי מְרִיבָה, וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם.
(לג) ומבאר מדוע הגיעה למשה רעה בגללם, כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ – הכעיסו את משה רבינו ומחמת כן וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו – דיבר עמהם שלא כהוגן, ובכך גרמו שלא היה יכול לדבר אל הסלע ולהוציא ממנו מים, כי באותה שעה שהיה בכעס לא היה דיבורו מוציא מים מן הסלע, ומחמת כן הכה את הסלע להוציא ממנו מים, ונענש.
(לד) אחר כך, בבואם אל הארץ, לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לָהֶם להשמידם.
(לה) ואחרי שלא השמידו את העמים, שהם חשובים יותר, שיש להם מלך, וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם הפחותים והשפלים, שהם קיבוץ בני אדם ללא מלך, וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם.
(לו) וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם של אותם גוים, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ.
(לז) וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים.
(לח) וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן, וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים, כלומר, על ידי שחטאו בשפיכות דמים גרמו לארץ לנהוג בהנהגת חנופה, שכלפי חוץ נראתה כארץ טובה, ובאמת הוציאה פירות רעים.
(לט) וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם הרעים, עד שנעשו להם מעשים אלו כטבע, וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם, כי לשון 'מעללים' מורה על פעולות הבאות מכח התכונות הנפשיות, כי מעשים רעים אלו נעשו כבר כטבע שני וכתכונת נפשם.
