טז כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַֽׁאֲל֣וּ ׀ לִנְתִב֣וֹת עוֹלָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטּוֹב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגּ֖וֹעַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ יז וַהֲקִֽמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר וַיֹּֽאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃
֍֍֍
(טז) כֹּה אָמַר ה', אם הסיבה שנטיתם מדרך התורה היא כיון שאיבדתם אותה ואינכם יודעים מה היא, אינכם צריכים מחמת כן לבדות לכם דרכים חדשות, אלא עִמְדוּ עַל דְּרָכִים, וּרְאוּ מיד היכן היא הדרך הישרה, כלומר, קחו את ספר התורה, ושם תראו את הדרך שהלכו בה אבותיכם מאז ומעולם, ואם אינכם רואים את הדרך בעצמכם, כי אינכם מבינים את דברי התורה, וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם – שאלו את החכמים והנביאים, אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב, וּלְכוּ בָהּ, וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם. וַיֹּאמְרוּ, לֹא נֵלֵךְ, כי הסיבה שאנו מחפשים דרכים חדשות אינה מחמת שאיבדנו את הדרך הישנה והנכונה, אלא כיון שאיננו רוצים ללכת בדרך ה', בדרך התורה והיראה.
(יז) אחרי שראה ה' שאינם רוצים לשוב בתשובה מצד שכלם והבנתם, רצה להחזירם על ידי יראת העונש, וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים, העומדים במקום גבוה ומביטים למרחק לראות אם בא אויב לעיר, וצופים אלו אמרו הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר, כי האויב מתקרב ובא בתרועות מלחמה (ו'צופים' אלו הם הנביאים, שהזהירו אותם מפני העונשים שיבואו מחמת עוונותיהם), וגם זה לא הועיל, וַיֹּאמְרוּ, לֹא נַקְשִׁיב.
