יז יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃ יח יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(יז) אמנם גם לאחר שיפוצו מעיינותיך ויתפרסמו דברי תורתך וחכמתך, יִהְיוּ הדברים מיוחסים לְךָ לְבַדֶּךָ, וכן שכר החכמה יהיה רק לך, וְאֵין לְזָרִים חלק אִתָּךְ, כי אמנם גם לתלמידים יש שכר בהפצת דברי חכמת רבם, אך אין הם נחשבים זרים, אלא הם כבנים לו.
(יח) יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ – שכלך, שהוא מקור חכמתך [כמו מקור המעיין, שממנו מתחילים המים לנבוע], יהא מבורך מעם ה', וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ, שהיא התורה שקיבלת בנעוריך.