יום שלישי
כ"ד תמוז התשפ"ד
יום שלישי
כ"ד תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 63, ספר מלכים א, פרק ט, כג-כח

כג אֵ֣לֶּה ׀ שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל־הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַֽחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָֽרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָֽעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃ כד אַ֣ךְ בַּת־פַּרְעֹ֗ה עָֽלְתָה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔ד אֶל־בֵּיתָ֖הּ אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ אָ֖ז בָּנָ֥ה אֶת־הַמִּלּֽוֹא׃ כה וְהֶֽעֱלָ֣ה שְׁלֹמֹ֡ה שָׁלֹשׁ֩ פְּעָמִ֨ים בַּשָּׁנָ֜ה עֹל֣וֹת וּשְׁלָמִ֗ים עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֣ה לַֽיהוָ֔ה וְהַקְטֵ֣יר אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י ה֑' וְשִׁלַּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת׃ כו וָֽאֳנִ֡י עָשָׂה֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה בְּעֶצְיֽוֹן־גֶּ֨בֶר אֲשֶׁ֧ר אֶת־אֵל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת יַם־ס֖וּף בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ כז וַיִּשְׁלַ֨ח חִירָ֤ם בָּֽאֳנִי֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו אַנְשֵׁ֣י אֳנִיּ֔וֹת יֹֽדְעֵ֖י הַיָּ֑ם עִ֖ם עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ כח וַיָּבֹ֣אוּ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֤וּ מִשָּׁם֙ זָהָ֔ב אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכָּ֑ר וַיָּבִ֖אוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃

 

֍            ֍            ֍

 

(כג) אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.

(כד) כפי שהובא לעיל, בנה שלמה את ה'מילוא', ועתה מבאר הכתוב את הטעם לבנייה זו, אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ, אָז בָּנָה שלמה עבורה אֶת הַמִּלּוֹא, והטעם שלא השאירה בעיר דוד מבואר בדברי הימים (ב' ח יא) 'כִּי אָמַר, לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה".

(כה) וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, בשלשת הרגלים, עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַה', שנתן שלמה מאוצרו את כל הקרבנות המוקרבים ברגלים, וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' – וכן את צורכי הקטורת המוקטרת על מזבח הזהב אשר בהיכל לפני ה', וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת – וכן השלים שלמה את כל צורכי קרבנות הציבור משלו, ובכך נשלם כל צורך בניית הבית ועבודתו על ידי שלמה המלך.

(כו) וָאֳנִי – ואניות עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר, אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת, עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

(כז) וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו, אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת – אנשים הבקיאים במלאכת הנהגת האניות, יֹדְעֵי הַיָּם – מלחים וחובלים הבקיאים בדרכי הים ורוחותיו, עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.

(כח) וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה, ששם היה מקום חציבת הזהב, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)