ו וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹֽמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃ ז וַיְדַבְּר֨וּ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַֽעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃ ח וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּֽדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹֽמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃
֍ ֍ ֍
(ו) וַיִּוָּעַץ [-ויתייעץ] הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת [-עם] הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ עֹמְדִים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיֹתוֹ חַי, ואמנם לא התייעץ איתם על גוף הדבר, האם להעתר לבקשת העם או לדחות את בקשתם, כיון שכבר גמר בדעתו לא לקבל את בקשתם אלא למלוך עליהם מלכות ללא תנאים מצידם, ולכן לא שאל את היועצים 'מה להשיב לעם', אלא שאלתו היתה לֵאמֹר, אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים לְהָשִׁיב אֶת הָעָם הַזֶּה דָּבָר, כלומר, כיצד אשיב להם דברים שיגרמו להם שלא למרוד בו, האם בדברים רכים או בדברים קשים, וכדומה.
(ז) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו היועצים הזקנים לֵאמֹר, הרי אם תסרב לגמרי לבקשת העם, הרי ימרדו בך. ואם תתחיל להכנס איתם למשא ומתן מה יהיה תוקף מלכותו, ומה התנאים לכך, הרי הם יעיזו פניהם לבקש דברים רבים, ויכריחו אותו להשבע על כל התנאים שלהם וכדומה, ואז לא יוכל למלוך עליהם כרצונו, ולכן העצה היא שיבטיח להם כעת יותר ממה שהם רוצים, באופן שלא יוכלו לבקש דברים נוספים, ולכן אמרו לו אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה – אם תגיד להם מיד היום, קודם שיעברו שלשת הימים, שדבר פשוט בעיניך שהם אינם עבדיו, אלא אדרבה, המלך הוא 'עבד העם', שעליו לדאוג להם ולעשות רצונם, ובדרך זו ייראה כאילו הבקשות שלהם הם דבר פעוט ביחס לדברים שהוא מתחייב להם ומבטיח להם, וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים, ועל ידי זה יסתתמו טענותיהם, ולא יעיזו לבקש דברים נוספים, וגם לא יחייבו אותך להשבע על התנאים של המלכות, הרי על ידי זה תמלוך עליהם מיד מלכות גמורה, ולאחר זמן תוכל לעשות כרצונך, ולמלוך עליהם ללא תנאים וללא הגבלות, וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים, כי לאחר שתתחיל למלוך עליהם לא יוכלו למרוד בך. ואף על פי שבזה יצטרך למלוך בתחילה מלכות מוגבלת, הרי ירויח שלאחר זמן ימלוך מלכות שאינה מוגבלת.
(ח) אמנם כיון שיעצו לו הזקנים שיגביל בתחילה את מלכותו, כנגד רצונו של רחבעם למלוך מיד מלכות ללא הגבלה, לא מצאה עצתם חן בעיניו, וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ, וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, ומחמת שגדלו איתו לא יעיזו להמרות את רצונו, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו – שהוא בחרם להיות עימו [בשונה מהזקנים שנבחרו על ידי שלמה אביו], וכיון שהם יהיו חלק ממלכותו, בודאי ירצו גם הם שתהיה מלכותו שלמה וללא הגבלות, לטובת עצמם.
