שיעור 80, ספר דניאל, פרק ח, יא-יד

יא וְעַ֥ד שַֽׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֨נּוּ֙ הוּרַ֣ם הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ׃ יב וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֤ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָֽשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה׃ יג וָֽאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּֽלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶֽחָז֤וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס׃ יד וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃

֍           ֍            ֍

(יא) וכך אמר המלאך לדניאל, עד מתי ימשך כיבוש היוונים בארץ ישראל, וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל – ודבר זה יהיה עד שיגדל שר צבא ה', שהוא מתתיהו הכהן ובניו החשמונאים, ומכח זה שהם היו צבא ה' התגברו על אנטיוכוס ונצחוהו, וּמִמֶּנּוּ – בסיבת מתתיהו הכהן, הוּרַם הַתָּמִיד – חזרה הקרבת התמיד לבית המקדש, שהיתה עבודת המקדש בטלה בזמן שהיוונים שלטו בארץ ישראל, ובזכות החשמונאים חזרה העבודה למקדש. ומוסיף דניאל ואומר את אשר ראה בחזון אחר, וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ – אך לאחר זמן יושלך שוב מכון מקדשו של התמיד, שהוא בית המקדש, כי עתיד המקדש להחרב על ידי הרומאים, ויתבטל התמיד.

(יב) ובאותו זמן שיכבשו הרומאים את המקדש וירושלים, וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד – צבא ה' ינתן ביד צר יחד עם התמיד, כלומר, יתבטלו שניהם [ולשון 'על' הוא כמו 'עִם'], ודבר זה יהיה בְּפָשַׁע – מחמת פשיעת הפריצים בימי בית המקדש השני, וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה – הרומאים ישליכו את דת האמת של ישראל לארץ, על ידי גזרותיהם ורדיפותיהם, וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה מלכות רומי זמן רב, שלא כמו מלכות יוון שנפלה לפני ישראל בזמן קצר.

(יג) את כל הדברים האמורים לעיל, מ'ועד שר הצבע הגדיל' ועד כאן לא ראה דניאל במחזה, אלא וָאֶשְׁמְעָה מלאך אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר את כל הדברים הללו, וַיֹּאמֶר מלאך אֶחָד קָדוֹשׁ, לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר – למלאך הנעלם שאמר לדניאל את כל הנבואה הזו, ושאל אותו, עַד מָתַי יהיה זה הֶחָזוֹן של הַתָּמִיד, שהתנבא שיתרומם בימי מתתיהו ובניו, וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם תֵּת – ואחר כך מחמת הפשעים של העם ינתן התמיד לשממה, ויתבטל מהם, וְקֹדֶשׁ – ובית המקדש, וְצָבָא – צבא ה', יהיו למִרְמָס.

(יד) וַיֹּאמֶר אֵלַי המלאך המשיב [כי עיקר האמירה היתה כדי שישמע דניאל, ולכן פנה המלאך אליו], עַד שיגיע העֶרֶב, שזהו החורבן השני, ואחריו הבֹּקֶר, שזו הגאולה השלימה, יעברו אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שנה, וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ – יוחזר הקדש אל צדקו כמקודם, והיינו שיבנה בית המקדש, ויחזרו ישראל לארצם ["אבל לא ידענו מאיזה זמן מתחיל החשבון, והוא סתום וחתום, ובבוא המשיח במהרה בימינו אז נדע ברור מוצא הדבר אשר רמוז בו, מאיזה זמן מתחיל חשבון זה, וכמו שנאמר בסוף הספר 'כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ'" (מצודת דוד)].