ד וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּב֣וֹד יַֽעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂר֖וֹ יֵֽרָזֶֽה׃ ה וְהָיָ֗ה כֶּֽאֱסֹף֙ קָצִ֣יר קָמָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ שִׁבֳּלִ֣ים יִקְצ֑וֹר וְהָיָ֛ה כִּמְלַקֵּ֥ט שִׁבֳּלִ֖ים בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ ו וְנִשְׁאַר־בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֨יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם־ה֖' אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ד) עתה ממשיך הנביא ומדבר על מפלת מלכות ישראל, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִדַּל כְּבוֹד עשירותו של יַעֲקֹב, וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה – יתמעטו אנשיו, ויהיו מתי מספר.
(ה) שלש פעמים עלה סנחריב על ישראל, ובשלשת הפעמים הללו הגלה מהם מארצם, ובגלות הראשונה היו עדיין ישראל מרובים, וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה – היה זה כמי שקוצר קמה המלאה בשיבולים, כי היתה הארץ מלאה בישראל היושבים על אדמתם, ובפעם השניה התמעטו כבר, וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר – היה הוא כמי שקוצר שיבלים מפוזרות, כי כבר היתה הארץ ריקה מעט מחמת הגלות הראשונה, ובגלות השלישית, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים, שזהו מקום שמחמת טבעו אין גדלה שם תבואה רבה, והבא לכונסם צריך ללקטם אחד לאחד, כך מצא סנחריב אז רק פליטים מעטים במלכות ישראל, והגלה גם אותם מארצם.
(ו) וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת – פירות אחרונים שמשאירים אותם לעניים, כְּנֹקֶף זַיִת – כמכה את הזית להשיר את פירותיו, שמשאיר רק שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר – בראש הענף המובחר ששם אין משאירים הרבה, או אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה גרגרים בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה – בענפים הקטנים של העץ, ששם יש פירות רבים, ומשאירים שם מעט יותר לעניים, וכך אותם בודדים שישאיר סנחריב בארץ ישראל יהיו מעט מזעיר, נְאֻם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
