השער השנים עשר – שער הכעס
הלל הזקן, מרוב ענווה שהייתה בו, לא היה אדם בעולם שיכול להכעיסו, כי המונע עצמו מן הכעס – קונה מידת הענווה והרחמנות, כי מחרון אף יהיה מידת האכזריות.
הכעס גורם עזות לאדם, ומחמת הכעס לא ייכנע, וגם לא יודה על האמת. ואמר החכם: כשתרצה להתחבר עם אדם, יש לך לבדוק אותו תחילה, על ידי שתכעיסהו, ותראה – אם יודה לך האמת בשעת כעסו, התחבר אליו; ואם לאו, עזוב אותו.
הכעס מביא את האדם לידי טעות, מי לנו גדול ממשה רבינו עליו השלום, שכעס בשלושה מקומות ובא לכלל טעות. ועתה התבונן: אם כך הגיע למשה רבינו עליו השלום, מה יגיע לכסילים הכועסים? ולכך אמר שלמה בקהלת (ז ט) 'אל תבהל ברוחך לכעוס'.
