השער התשיעי – שער השמחה
עוד מעלה טובה יש בשמחה, כשמשמח האדם חתן וכלה, שנאמר 'קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה'. ומאוד יזהר שלא לשמחם באופן שיש אנשים ונשים יחד, כי זאת השמחה היא קלות ראש, ואפילו בשעת ההספד והאבל אמרו חז"ל אנשים לבד ונשים לבד, כל שכן בשעת השמחה.
גם צריך לשמוח בשבתות וימים טובים ובפורים, כי כולם לזכר יציאת מצרים ולזכר הנסים שהפליא ה' עם בחיריו. לכן ישמח בלבו בזכרו חסדי המקום, וגודל טובותיו עם עושי רצונו. ובעבור כן מתקנים מטעמים ומלבושים יקרים, ושותים יין, כדי לשמח הלב. ויזהר שלא ישמח בשמחה ההיא על ההבלים, אלא ישים השמחה על אהבת השם יתברך, וישמח ויגיל בשמחת אדון כל, אשר ציוה להתענג ביום ההוא ולשמוח. גם יזכור בימים ההם נועם עולם הבא, אשר היא תכלית הנעימות. ונאה לאדם בעת ההיא שמתענג בתענוגים, שיזכור התענוגים הגדולים ויתאווה להם, כמו שנאמר 'אז תתענג על ה".
