שער העשרים ושנים – שער השקר
יש פעמים שהתירו חכמים לשקר, כגון לעשות שלום בין אדם לחברו. וכן מותר לשבח את הכלה לפני החתן שהיא נאה וחסודה, ואף על פי שאין האמת כן. וכן אם התארח אצל אדם שהיטיב לו, אל יאמר בפני רבים: 'כמה טוב פלוני שהתארחתי בביתו! כמה כבוד גדול עשה לי!', שמא יבואו בני אדם רבים שאינם הגונים להתארח אצלו, ועל זה נאמר 'מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם, קללה תחשב לו'. וכן אם שואלים אותו אם שגורה בפיו המסכת, מידת ענווה היא שיאמר 'לא'. אמנם בכל אלו שהתירו חכמים לשנות, אם יוכל להשיב באופן שלא ישקר, מוטב שיעשה כן, ולא ישקר. כגון אם שואלין לו: 'יודע אתה מסכת פלונית?' ישיב: 'וכי אתה סבור שאני יודע?!' ואם יוכל לסלק השואל בעניין שלא ישקר, הוא טוב מאוד.
