השער העשרים ואחד – שער השתיקה
מי שהוא רגיל בשתיקה, ניצול מכמה עבירות: מחניפות, ומליצנות, מלשון הרע, משקרים וגידופים. כי כשאדם מחרף ומגדף אותו, אם יענה לו – יוסיף לדבר לו כפלים. וכן אמר החכם: אני שומע דבר הרע, ואני שותק. אמרו לו: ולמה? אמר להם: אם אשיב ואענה להם למחרפי, אני ירא שאשמע חירופים אחרים יותר קשים מן הראשונים. ואמר: כשהכסיל חולק עם החכם, והחכם שותק, תשובה גדולה היא לכסיל, שהכסיל מצטער בשתיקת החכם יותר משאם היה משיב לו. ועל זה נאמר במשלי (כו ד) 'אל תען כסיל כאוולתו'. ועוד: אדם השותק, יכולים בני אדם לגלות לו סודות, כיון שאינו רגיל ברוב דברים, ולא יגלה. ועוד, שאינו רגיל ברכילות.
