והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
ל. להודיע שככל שיש לאדם מעלה גדולה יותר, כך ראוי שיהיה יותר שפל בעיני עצמו כלפי ה', ולכן התפרש בפסוק ששלמה המלך כרע על ברכיו לפני ה' יתברך תמיד, עד סיום התפילה. ומכך למדו חכמים את ההלכה שהמלך שכורע בתפילתו, אינו זוקף כלותו התפלה ומזה למדו שהמלך כשמתפלל כיון שכורע שוב אינו זוקף עד שישלים תפלתו.
לא. ללמדנו שאדם שיש לו להודות לה' על טובה מיוחדת שבאה אליו, וגם על טובה כללית שהגיעה אליו ולבני אדם נוספים, יודה תחילה על הטובה המיוחדת אליו, ואחר כך יודה על הטובה הכללית. ולכן תחילה הודה שלמה לה' על הטובה המיוחדת לו, בענין המלכות ובנין בית המקדש, ואחר כך הודה על הטובה שבאה לכל ישראל.
לב. להודיע את זמן חנוכת הבית, ומספר ימי חנכת הבית, שהיו שבעה ימים וסמוכים לחג הסוכות, ורמוזים במספרים אלו ובזמן זה ענינים קדושים ונעלים.
לג. להודיע את עוצם השגחת ה' יתברך על ישראל, כי ידע ה' ששלמה והמלכים שיעמדו אחריו עתידים לחטוא, ויהיה דבר זה סיבה לחורבן הבית ולגלות ישראל, ולכן נראה ה' אל שלמה להזהירו על כך, והפליג באזהרותיו אליו, כדי שיהא נשמר מכל חטא, ויצווה על כך את בני ביתו ובניו אחריו, ולכן הודיעו בפירוש את ענין גלות ישראל וחורבן הבית, אם לא ישמרו את תורת ה'. ולכן גם בעת בנין בית המקדש התגלה ה' לשלמה להזהירו על כך. וכן לאחר שחטא שלמה הודיע לו ה' את העונש שיבוא על זרעו מחמת כן, כדי שיתקנו את המעוות. אמנם הם לא עשו כן, והיה הדבר סיבה לגלות ישראל ולחורבן בית המקדש.
לה. להודיע שכל מה שעשה שלמה וסדר בבנין וביתר הענינים אשר שם, היה הכל בחכמה, ובכל דבר היו רמזים לדברים גבוהים ונעלים.
