והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
יג. ללמדנו, שמי שמשתדל בעשיית איזה דבר, לא יקצר בהשתדלותו אלא יעשה את הדברים הטובים ביותר, וכל שכן בדבר הנעשה לכבוד ה' יתברך, ולכן כשבא שלמה לבנות את בית המקדש, והיה מהכרח הבנין להשתמש בעצי ארזים גדולים הגדלים בחלק הלבנון שבצידון, וגם הצידונים היו אומנים בכריתת העצים, ולכן ביקש מחירום מלך צור שיתן לו את העצים הללו, ושלח לו את הבקשה באופן שיתרצה לכך חירם, בין מצד אהבתו לדוד, בין מצד כבוד וגדולת בית המקדש, ובין מצד שהבטיח לו שכרו על כך.
יד. להודיענו שיש למלך ישראל להעביד את הגויים התושבים שבארץ ישראל לעשות את מלאכת בית ה', כמו שנאמר בתורה 'והיו לך למס ועבדוך', וכפי שנהג שלמה המלך.
טו. ללמדנו שבכל ענין הנעשה ראוי שיהיו בו ממונים רבים שישתדלו שלא יחסר כל תיקון בעשיית הדבר, ולכן מינה שלמה ממונים על מלאכת כריתת העצים, ומינה את הגרים לכך, כיון שהיה הדבר קשה על היהודים, וגם את אותם יהודים שמינה – נהג עמהם בחכמה, והיו נחים חודשיים בבתיהם, ועובדים חודש אחד, כדי שלא תכבד עליהם המלאכה.
טז. ללמדנו שבנין בית המקדש צריך להיעשות לשם ה', ולכן אמר שלמה כמה פעמים בתוך דבריו לחירם מלך צור שעשיית הבית היא לשם ה'. והתועלת בזה היא ליישר את לב האנשים להתבונן בקדושת הבית, וליראה ממנו, מפני היותו קדוש מתחילת עניינו, ועל ידי זה יתבוננו בסודות בנייתו, כי יראו שכל תחילת עשייתו היתה רק לשם ה', ויבינו מכך את הדרך הראויה להשיג את עבודת ה' כראוי.
יז. הודיע הכתוב את הזמן שעבר מעת יציאת מצרים ועד בנין בית המקדש הראשון, שהוא ארבע מאות ושמונים שנה [ומתוך כך יש ללמוד את סדר הזמנים והשנים שחלפו מימות השופטים ועד בנין הבית], וזהו מנין השנים שעבר גם מאותה העת של התחלת בניית בית ראשון ועד בניית בית המקדש השני, שהם ארבע מאות ושמונים שנה.
יח. מה שהודיענו מצורת הבית שבנה שלמה לשם ה', כי ממנו נעמוד על סודות נפלאים הרמוזים בו [הרלב"ג מאריך מאד בפרטי פרטים של בנין המקדש וכליו, והסודות הנרמזים בהם].
