והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו:
יג. להודיע שראוי לאדם שלא לומר דבר שאינו נשמע, ולכן תמצא כי כאשר שאלו בני הנביאים את אלישע אם ישלחו חמשים איש בני חיל לבקש את אליהו איפה נשאו רוח ה', היה המענה ממנו שלא ישלחו, וכאשר הפצירו בו מאד, והכיר שאין דעתם להמנע מזה, לא רצה לחלוק על כוונתם, ואמר להם שישלחו, אך אמר זאת בנוסח שהיו יכולים להבין שאין דעתו שישלחו, ומכל מקום יכלו לשלוח בלי לעבור על דבריו. ולכן אמר להם בסוף 'הלא אמרתי לכם אל תלכו'.
יד. להודיע שאין ראוי לבזות החכמים והשלמים, הלא תראה מה שקרה לאותם נערים שביזו את אלישע, שמתו מהם ארבעים ושנים.
טו. להודיע שראוי לכל אדם שיתדבק לחכמים וישרתם, כי בשירות אותם ילמד הרבה מחכמתם, מפני היותו תמיד אצלם ושומעו כל דבריהם, ולזה ספר כי כאשר שאל יהושפט היש שם נביא לה', ענוהו פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, ללמד כי מפני ששירת אותו ושמשו, היה ראוי שיקנה הרבה מהשלמות אשר לאליהו, ולכן ענה יהושפט גם כן יש אותו דבר ה'.
טז. להודיע עוצם תשוקת הנביאים להוכיח החוטאים כראוי, עד שכבר תמצא שאף על פי שמלך ישראל חלק כבוד גדול לאלישע, עד שירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום, ולא שלחו לקרוא לו, עם כל זה ענהו הנביא קשה ואמר לו שילך אל נביאי הבעל והאשרה, ולא ישאל ממנו דבר, אחר שכבר סר מאחרי ה' ללכת בחטאת ירבעם. וכל זה היה מהנביא להועיל ליהורם, שאם ישוב אל ה' – אולי ינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לו, וכאשר ראה שלא היה אז עת הראויה לתוכחות ארוכות, כי הם בסכנה עצומה, הראה לו שהוא מואס אותו מפני רוע מעשיו, ואמר כי לולא פני יהושפט לא היה מביט אליו ולא יראנו, אך לכבוד יהושפט – שעשה הישר בעיני ה' – יעשה שאלתו, וכל זה היה להועיל ליהורם, כמו שזכרנו:
יז. להודיע שראוי לאדם השלם שימאס בבני אדם הרעים, ויסור מחברתם, וימנע מהבטת ראיית פניהם, פן ימשכוהו לרוע דרכיהם, ולכן אמר אלישע ליהורם לולא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך:
יח. להודיע שראוי להתרחק ממדת הכעס, כי הכעס מכבה אור השכל, הלא תראה כי מפני כעס אלישע על מלך ישראל לא שרתה עליו שכינה, עד שהסיר הכעס בניגון המנגן לפניו:
