תועליות הרלב"ג, ספר יהושע (ג)
ספר יהושע
והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
א. ללמדנו שמי שאיחר ולא קיים מצוה בזמנה, מן הראוי שיקיימנה מיד כשיוכל לעשות כן, ולכן מיד כשמצאו ישראל מקום שיוכלו לקיים בו מצות ברית מילה, והיינו שיוכלו לחנות שם עד שיתרפאו, עשו כן. וכן מי שלא מל את בנו ביום השמיני מחמת איזו סיבה, אין לו להתעכב לאחר שיש לו אפשרות לקיים מצוה זו.
ב. ללמד שכאשר צריך האדם לעשות מעשה הגורם צער, יעשה זאת באופן שייגרם בו הצער המועט ביותר, ולכן ציוה ה' את יהושע למול את בני ישראל ב'חרבות צורים', שהם חדים ביותר, כדי למעט את הצער.
ג. ללמדנו בהלכות מילה, שאם ייגרם מחמת המילה סכנה לתינוק, ראוי להמנע מכך, ולכן בני ישראל לא מלו עצמם במדבר, כיון שלא ידעו מתי יצטרכו לנסוע, ואם יסעו קודם שתתרפא המילה יש בכך סכנה.
ד. ללמד שיש במצות המילה סימן תמידי להשגחת ה' על ישראל, ועל ידה היו ראויים לרשת את הארץ, ולכן הקדים ה' את הציווי למול את ישראל לפני המלחמה על כיבוש הארץ.
ה. לבאר את ענין הנפת העומר, שהוא ממחרת יום טוב ראשון של פסח, ולא ממחרת השבת כפשוטו, והיינו ביום ראשון בשבוע, כפי שאמרו הצדוקים.
ו. ללמדנו שאין ה' עושה מופתים שלא לצורך, ולכן מיד כשהיה לישראל תבואה הראויה לאכילתם, פסק המן מלרדת.
ז. ללמד שראוי לנביא להכין את עצמו לנבואה שיצטרך אליה, על ידי שיתן מחשבתו בדבר, ולכן אמר הכתוב שהיה יהושע ביריחו, אף שבאמת עדיין לא היה שם, אלא היתה מחשבתו שם, ועל ידי זה באה אליו הנבואה בענין זה.
ח. ללמד שחלק ממראה הנבואה יבוא לפי מחשבתו של הנביא קודם לכן, ולכן באה הנבואה ליהושע תחילה על ידי מראה של איש מלחמה.
נ"ך מבואר ללימוד בקצב שלך. הנה זה כאן.
