תורת הבית / פרק ד
ידוע הדבר שהזמן הוא יקר המציאות, ובו יכול האדם לחשוב בנפשו איך להיטיב לעצמו לנצח. והיצר הרע התבונן כיצד ליטול מהאדם את הזמן, ותחילה מפתה אותו שיקח כמה עסקים תחת ידו, להטריד בהם את נפשו, בהיפך ממה שהורו לנו חז"ל (שהם דורשי טובתנו האמיתיים) 'הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה'. ומחשש שישאר לאדם עוד זמן פנוי ביום מסיתו היצר ליטול עיתונים תחת ידו ולהתבונן בכל המדינות ושריהם ומלכיהם ומצבם, ואין די לו ביום אחד בשבוע, אלא בכל יום קורא עיתונים גדולים, כדי שלא ישאר לו זמן פנוי ביום כלל.
והשומר נפשו יזהר מאד שלא להרגיל עצמו בדברים אלו הגוזלים ממנו את זמנו, וכך ינצל מעצת ופיתוי היצר.
