יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

תורת הבית, פרק ראשון (א)

נאמר בתורה 'ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך', ופסוקים אלו נאמרו על דברי תורה, והציווי בזה, שבכל זמן פנוי שיש לאדם, אפילו בזמן שהוא יושב בביתו, או מהלך בדרך, יעסוק בתורה. ונאמר במסכת אבות, המהלך בדרך יחידי ומפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו.

ואמרו בגמרא על הפסוק 'כי דבר ה' בזה', זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואין הכוונה רק למי שאינו עוסק כלל בתורה, אלא בכל שעה ושעה שיש לאדם פנאי לעסוק בתורה, ואינו עוסק, עליו לחשוש שמא הוא בכלל פסוק זה של 'דבר ה' בזה'. ומה ששואלים את האדם לעתיד לבא האם 'קבעת עיתים לתורה', אין הכוונה שבכך שקבע זמן מסוים ללימוד התורה יצא ידי חובתו, שהרי 'תלמוד תורה' הוא אחד מהדברים שאין להם שיעור, אלא שקביעת עת לתורה זהו חיוב גמור על כל אדם, אפילו אם הוא טרוד מאד לפרנסתו, עליו לקבוע זמן מסוים ללימוד תורה, שלא יבטלנו בשום אופן. אבל עדיין בכל פעם שיש לאדם זמן פנוי, אינו יכול לפטור עצמו מלימוד תורה. ואפילו אם הזדמנה לו מצוה, אם זו מצוה שיכולה להיעשות על ידי אחרים, עליו ללמוד תורה ולהניח למצוה להיעשות על ידי אחרים.

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)