יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

תורת הבית, פרק רביעי (ג)

הסיבה השניה שמחמתה האדם נמנע מללמוד תורה בביתו, כיון שהתרגל בדבר כמה שנים וקשה לו לשנות את הרגלו, ובאמת אין צורך כלל להאריך בביטול הדבר, וכי העושה דבר טעות כמה פעמים ימשיך באותה טעות כל ימיו? ומלבד זאת, יצייר האדם בדעתו אדם ששכר כרם גדול לעשר שנים בסכום גבוה מאד, ומחמת שהיה עצל בטבעו הזניח את הכרם במשך חמש שנים, וכמובן שהעצים לא הניבו פירות כראוי, ודאי שאם יתייעץ עם אנשים חכמים יאמרו לו לכל הפחות להשקיע את כל כוחו בחמש שנים שנותרו לו, אולי יצליח בשנים אלו להרויח רווחים רבים, ולא יאמר שמחמת שהזניח את הכרם במשך חמש שנים ימשיך לעשות כן הלאה. וכן הדבר אצל האדם, שנותן לו ה' כח ויכולת להוסיף בכל יום ויום בלימוד התורה, וגם אם הזניח האדם את נפשו במשך תקופה מסוימת, עליו לעורר עצמו ולא לאבד את השנים שנותרו לו בעולם הזה, אלא להזהר על הזמן שנשאר לו ולהשתמש בו ללימוד תורה.

 

 

"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם". (נפש החיים)