תורת הבית, פרק שני (ג)

[המשך הסיבות לכך שעיקר בריאת האדם היא לצורך לימוד התורה]: ג. כיון שעל ידי לימוד התורה יכול האדם לקיים הרבה יותר מצוות, כי בזמן שיכול הוא לקיים מצוה אחת על ידי מעשה, יכול הוא לומר מאות מילים של דברי תורה, שכל מילה היא מצות עשה בפני עצמה. ולכן כאשר מזדמנת לאדם מצוות עשה אחרת, היכולה להיעשות על ידי אחרים, אינו רשאי להתבטל מלימוד התורה כדי לקיים מצוה אחרת. והרי ה' יתברך קוצב לאדם ימים ושנים המספיקים לו להשלים נפשו כפי הנצרך לה, ואם הוא יכול ללמוד בכל יום מספר מסוים של שעות, והוא יושב בחיבוק ידים ומתעצל מללמוד, הרי הפסיד בכל שעה אלפי מצוות [כי בכל דקה יכול האדם לומר מאתיים מילים של לימוד תורה] והפסיד אלפי מלאכי זכות שהיה יכול לברוא בלימוד תורתו. וכל שכן אם נוהג כן חודש שלם, או חס ושלום שנה שלימה.