והוא רחום
ואתה אֲדֹנָי, כְּכָל צִדְקוֹתֶיךָ שעשית עמנו מאז ועד הנה (-עשה עמנו גם עכשיו צדקה) – כן יָשָׁב נָא חרון אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַיִם ששם מצוי הַר קָדְשֶׁךָ (-הר הבית), כִּי הרי בַחֲטָאֵינוּ – בגלל חטאינו וּבַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ – יְרוּשָׁלַיִם עירך וְעַמְּךָ ישראל נתונים לְחֶרְפָּה ולבזיון לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ (-מחמת החורבן).
וְעַתָּה (-לאחר שבאנו בתפילה ובהכנעה אליך) אנא שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ ישראל וְאֶל תַּחֲנוּנָיו שהוא מתחנן לפניך, וְהָאֵר את זיו פָּנֶיךָ (-הוא השראת השכינה) עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם עכשיו, לְמַעַן שם אֲדֹנָי הנקרא עליו – ולא למעננו.
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע קול תפילתנו, פְּקַח (-פתח) עֵינֶיךָ וּרְאֵה את שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וחורבננו (-חורבן בית המקדש) וְהָעִיר – ושממות (-חורבן) העיר ירושלים אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ להיקרא 'עיר האלהים', כִּי הרי לֹא עַל – בגלל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ ובטוחים שתתקבל, כִּי אם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
