פסוקי דזמרה
וַיּוֹשַׁע (-והושיע) ה' בַּיּוֹם הַהוּא שהעביר בו את ישראל בין גזרי ים סוף ואת המצריים הטביע אחד מהם לא נותר (-הוא יום שביעי של פסח) אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם (-כי עד עתה עדיין היה עליהם פחד המלך, אבע"ז), וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת כל עַם מִצְרַיִם מוטל מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם (-שפלטם הים בכדי להראות לישראל במיתתם).
ואז כאשר וַיַּרְא עַם יִשְׂרָאֵל אֶת גבורת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' – פחדו מלפניו (-ביראת הרוממות, אוה"ח), וַיַּאֲמִינוּ בַּה' שהוא כל יכול וּבְמֹשֶׁה רבינו עַבְדּוֹ – לקבל נבואתו (תרגום).
