תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (לט)

פסוקי דזמרה

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – תביאם ותיטע אותם להושיבם בקביעות בְּהַר שבחרת בו שיהיה נַחֲלָתְךָ הוא הר הבית אשר שם מָכוֹן (-בסיס) לְשִׁבְתְּךָ (-למקום ישיבתך) – שהוא מכוון כנגד כסא הכבוד (-עד שנראה כבסיס לו) אשר כבר פָּעַלְתָּ ה' קודם בריאת העולם (פסחים נד, א) – זהו מִקְּדָשׁ (-בית המקדש) אשר אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ – ביססו ובנו אותו יָדֶיךָ.

ומתי תבנה בשתי ידיך ה' את בית המקדש? – לעתיד לבוא כאשר ה' יִמְלֹךְ באותה מלוכה שתתקיים לְעֹלָם וָעֶד (-לעולמי עולמים) – שיהיה ה' למלך על כל הארץ וכל הגוים יכירו במלכותו (-אבל עד אז אין אומות העולם מכירים במלכותו).

וכופלים פסוק זה, לפי שהוא סוף השירה (אבודרהם): ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

וזה תרגומו: ה' מַלְכוּתֵהּ קָאֵם (-קיים) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.