ברוך ה' אלקי ישראל, שהבדילנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, והכניסנו לארץ הקדש כדי שנזכה לקיים את כל מצוותיו, כדי להיטיב לנו בעולם הזה ובעולם הבא. וציונו שלא נעזוב את התורה, ואף העמיד לנו נביאים בימי בית ראשון להחזירנו למוטב, וגם בימי בית שני שלא היו נביאים מכל מקום עדיין יכולנו לקיים את כל מצוות התורה. אמנם בסוף גברה שנאת חנם ולשון הרע בינינו, ונחרב בית המקדש וגלינו מארצינו. ומאז ועד היום אנו מתפללים לה' שיקרבנו ויגאלנו, ואין תפילתנו מתקבלת. ואין עיכוב זה בא מצד ה', אלא מצידנו, שבעוונותינו הרבים איננו מניחים לו שישרה שכינתו בתוכנו.
