ח. אסור לקבל רכילות אפילו ממי שמספר זאת לפי תומו.
ט. השומע רכילות על חבירו, ויש לו 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, מותר להאמין בתנאים דלהלן: א. שאין מקום לדון את אותו אדם לכף זכות. ב. שזהו דבר הניכר ממש, ולא רק קצת. ג. שאת הדברים הניכרים יראה בעצמו. ד. שתהיה לו תועלת מכך להבא. ה. מותר רק להאמין בלבו, אך לא לספר לאחרים, וכן לא להפסידו ממון או להכותו.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ח. אסור לקבל רכילות אפילו מאדם המסיח את הדברים לפי תומו, והיינו שהשומע רואה שאין כוונת המספר לעורר מחלוקת ביניהם, רק שבמקרה יצא דבר זה מפיו, מכל מקום אסור להאמינו.
ט. השומע רכילות מחבירו על פלוני שדיבר עליו או עשה לו דבר רע, והוא רואה 'דברים הניכרים' באותו פלוני המוכיחים שאכן דיבר עליו או עשה לו כן, מותר להאמינו רק אם יתקיימו חמשת התנאים דלהלן: א. שאף אם הדבר אמת, אינו יכול לדון אותו לכף זכות, אבל אם יכול לדונו לכף זכות, עליו לעשות כן, ולא לקבל את הדברים כגנות על אותו פלוני. ב. שיהא דבר הניכר ממש, המוכיח את אמיתות הסיפור ששמע עליו, ולא דבר הניכר רק קצת. ג. שאת אותם דברים ניכרים יראה בעצמו, ולא שישמעם מאחרים. ד. שתהיה לו תועלת מידיעת הדבר להבא, שאם לא כן אסור אפילו לשמוע את הסיפור עצמו, בלי להאמינו. ה. ההיתר הוא רק להאמין בלב שהדבר אמת, אבל אסור לו לספר את הדבר לאחרים, וכן אסור לו מחמת כן להפסידו ממון או להכותו.
