יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

(107) הלכות רכילות, כלל ט, ג

ג. השומע מאדם שבדעתו להכות אדם מסוים או להזיקו, והוא מכיר את האומר זאת שאינו אומר כן בדרך גוזמא בעלמא, אלא באמת יעשה כן, מותר לו לספר זאת לאותו אדם כדי שיזהר ממנו שלא יזיקנו. ובלבד שיתקיימו התנאים הנ"ל בס"ב [יראה שהדבר רע באמת, לא יגזים, יכוין לתועלת, אין דרך אחרת למנוע את הנזק, לא תיגרם לו רעה גדולה יותר מהראוי].

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ג. דבר נוסף שאין בו משום רכילות, כגון מי ששומע אדם שאומר, כשאפגוש את פלוני במקום פלוני, אכה אותו, או אחרף ואגדף אותו, או ששמע שרצונו להזיקו בעניני ממון, והוא מכיר את טבע האיש הזה שהוא מוחזק בכך שהוא עשוי אכן להכותו או להזיקו באופנים הנ"ל, או שהוא מבין לפי הענין שכוונתו לעשות כן, ולא אמר זאת בדרך גוזמא בלבד, ובודאי יעשה כן, צריך השומע לגלות דבר זה לאותו אדם, כדי שיזהר ממנו ולא יוכל הלה להכותו או להזיקו. אמנם גם באופן זה צריכים להתקיים כל התנאים שהוזכרו לעיל בסעיף ב'. [וזהו באופן שהוכיחו תחילה ולא קיבל את תוכחתו, או שהוא משער שתוכחתו לא תועיל. שאם לא כן, עליו לנסות תחילה להוכיחו, אולי יתפייס, ולא יצטרך לספר זאת לאותו אדם, וגם יקיים מצוות הוכחה והבאת שלום].

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)