י. אדם שהזיקו לו בעסקיו על ידי הלשנה וכדומה, ויש לו 'דברים הניכרים' שפלוני עשה כן, אסור לו לחזור ולהלשין על אותו פלוני. אמנם אם ראה בעצמו שהלה הלשין עליו, ובכך שיחזור וילשין עליו תהיה לו תועלת שהלה יפסיק להלשין עליו, ואין לו דרך אחרת להפסיק את הלשנותיו, מותר. אך אינו יכול לסמוך בכך על דברים הניכרים, וכל שכן שלא יסמוך בזה על אחרים.
* * *
פירוט ההלכה היומית: י. ולפי מה שהתבאר, אם יש לאחד איזה נזק בעסקיו מחמת שהלשינו עליו וכדומה, אף אם יש לו 'דברים הניכרים' המוכיחים שפלוני הלשין עליו, אסור לו לחזור ולהלשין עליו. ומה שרגילים בני אדם לומר שאם אחד הלשין על חבירו מותר לחבירו לחזור ולהלשין עליו, זו טעות גמורה מכמה טעמים: א. הדבר מותר רק אם על ידי שילשין על חבירו תהיה לו תועלת להבא, שחבירו יפסיק להלשין עליו, ואין לו דרך אחרת להציל את עצמו מהלשנותיו של חבירו. אבל בדרך נקמה אסור להלשין על אותו אדם שהלשין עליו. ב. הדבר מותר רק אם ראה בעצמו שחבירו הלשין עליו, ואינו יכול לסמוך בזה על 'דברים הניכרים' בלבד. וכל שכן שאינו רשאי להאמין לאחרים שסיפרו לו שאותו פלוני הלשין עליו, ובאופן כזה אסור אפילו להחליט בלבו שהדבר אמת. ובודאי שאסור לסמוך על דבריהם ולהפסיד לו הפסד כל שהוא, אפילו אם כוונתו לתועלת להבא.
