יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

(112) הלכות רכילות, כלל ט, יג

יג. הרואה את חבירו שקנה חפץ, ורימו אותו, ולפי ההלכה הוא יכול לתבוע את אונאתו, מותר לספר לו רק בתנאי שהלה ילך ויתבע את המוכר לבית דין, אבל אם הוא מכירו שילך ויעשה דין לעצמו, אסור לספר לו [ואף שיש אופנים שאין בהם משום איסור רכילות, כגון כשהם שני עדים, ויודעים בעצמם את שיעור האונאה, ולא ייגרם בכך נזק למוכר יותר מהדין, מכל מקום יש בזה משום סיוע לעובר עבירה, שהרי ללוקח אסור לעשות דין לעצמו]. ולכן לא יתערב האדם בענינים אלו עד שיתבונן היטב שהתקיימו כל התנאים דלעיל.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: יג. מה שהתבאר לעיל, שהרואה שמוכר מרמה את הקונה במקח, ולפי ההלכה יכול הלוקח לתבוע את המוכר בדין, שמותר לו לספר זאת לקונה, זהו בתנאי שהוא מכיר את טבעו של הקונה שלא יעשה דבר מעצמו, אלא ילך לבית דין לתבוע את המוכר. אבל אם הוא מכיר את הקונה שכשישמע שהמוכר רימה אותו יעשה דין לעצמו, ויתפוס ממון מהמוכר, או שלא ישלם לו את מה שהוא חייב לו, יש להזהר מלספר לו עד שיתקיימו עוד שלשה תנאים נוספים [מלבד חמשת התנאים שהתבארו לעיל]: 1. שיידעו המספרים בעצמם את ענין האונאה באותו מקח, ולא שישמעו זאת מאחרים. 2. שיהיו המספרים שנים. 3. שלא ייגרם למוכר נזק יותר מכפי שהיו פוסקים בית דין.

נמצא שכדי להתיר לספר לאדם כזה [שיעשה דין לעצמו] יש צורך בשמונה תנאים, שאין זה מצוי שיתקבצו כולם. וגם אם יתקבצו כולם, זה אינו מועיל אלא שלא יעברו בכך משום רכילות, אבל עדיין הם בגדר מסייעים לידי עוברי עבירה, כיון שלפי הדין אסור לקונה לעשות מעשה על פי דיבורם עד שיעידו אותם שנים בבית דין, ויתירו לו בית דין לעשות מעשה. ולכן יש להזהר מלספר דבר כזה לאדם שדרכו לעשות דין לעצמו.

ודבר זה מצוי, שאדם רואה את חבירו קונה חפץ כדין, ומראהו לחבירו, והלה – לא די שאינו משבחו – אלא הוא מגנה את המקח, ואומר לו שהמוכר רימה אותו, ואינו מדקדק לברר מה בדיוק שווי המקח כיום בשוק, וגם אינו מדקדק לדעת כמה הוא שיעור האונאה, והאם לפי ההלכה יכול הוא לתבוע את המוכר, וכן אינו מדקדק בשאר פרטי ההלכה. והרי הוא עובר באיסור רכילות, שהרי אין כל תועלת בדבריו. ופעמים רבות הוא מדבר כן מחמת שנאה. והרבה פעמים הוא גורם בכך נזק למוכר שלא כדין, שהלוקח הולך ומכריחו להחזיר לו את המקח, או שאינו משלם לו את דמיו שהוא חייב לו, וגורם למריבות גדולות ביניהם. נמצא שאותו אדם עבר באיסור רכילות, ועבר על 'לפני עור לא תתן מכשול', שיעץ לקונה שישיב את המקח, ובאו על ידו לידי מחלוקת, ועוד לאוין אחרים.

ולכן ראוי לאדם שלא יתערב בענינים אלו עד שיתבונן היטב בכל התנאים שהתבארו לעיל.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים... נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה (תהילים לד יג-יד)